שקרים של ילדים

שלום לך אמא יקרה. אכן זה מצב מאד לא נעים. הבן הגדול שלך-הבכור- אינו דובר אמת! מעבר לענין עצמו שמאד לא נעים ואולי אף מעורר רגשות של תסכול,,פספוס בחינוכו ואולי עוד כמה רגשות, הרי שהתקשורת בינכם נפגמת. את רוצה לדבר אתו ואינך יודעת אם מה שיאמר זה נכון או לא?! ברשותך,הייתי שואלת אותך מס' שאלות: 1] האם את יכולה לשחזר מתי זה התחיל? ואם כן, האם היה זה סמוך לאירוע מסוים שעבר עליו? עבר עליכם כמשפחה?2] האם קרה לו משהו מסוים בבית הספר? אולי עם חברים? או עם חבר מסוים? אני מציעה לבדוק עם עצמך או -אם אפשר-עם בעלך, האם התרחשו בחיי הבן,אי אלו אירועים קטנים או גדולים שעלולים היו לערער אותו, להפחיד אותו? יתכן גם שאירוע שהוא עבר ונראה לכם קטן ,עבורו זה היה גדול ומשפיע. שלב נוסף: אם לא תצליחו למצוא דברים, אירועים, מקרים שהילד נחשף אליהם בצורה זו או אחרת, אפשר להציע לו לדבר אתך [או אתכם ההורים-מה שאת יודעת שנעים לו יותר ומרגיש בטוח] להציע לו לצאת לטיול,להליכה או לחילופין ללכת למקום אליו הוא אוהב לבוא,ולהזמין אותו מראש לדיבור, לשיחה. וחשוב, שהכל יעשה בצורה מכבדת,רכה אך ברורה. שם בשיחה,לדבר אתו בגילוי לב על מה שאת חשה,[וחשוב להדגיש: מבלי לעורר בו רגשי אשם,בלי להאשים ולהפחיד] כגון: שאת רואה שקשה לו,והוא אומר דברים שלא תמיד נכונים. כמה זה חבל לך,וכמובן כמה את אוהבת אותו,מה שלא יהיה! תשאלי אותו מה קשה ,ואם את יכולה לעזור לו? במה את יכולה לעזור? הכל ממקום של פתיחות. אהבה ללא תנאי ואורך רוח. לא להפסיק אותו. לא לתת בקורת [שמרי זאת לזמן אחר,אם זה חשוב]. אני מניחה שמשהו עשוי להפתח אצלו. שהרי אם הוא משקר, משמע שלא כל כך טוב לו,והוא זקוק לעזרה. והנה את באה מוכנה לעזור לו. בעז'ה תעשי ותצליח, בברכה רחל