רגע לפני שמתחילות כאן מלחמות- היהודים... חלק א

חזרנו לשגרה והיא מבורכת. אנשים קמים בבוקר ויודעים מה עליהם לעשות; יש עבודה, לימודים, הילדים במסגרות.  אבל "אליה וקוץ בה"; כשאנו נכנסים להרגלים הישנים, מתחילים גם להתעורר עוד כמה 'שרירים'. שרירי ויכוחים, הטחות הדדיות, האשמות. כבר רואים את הניצנים. כבר מתחילים לדבר בכל מיני מילים לא נעימות.

האם ניתן להימנע מויכוחים?  בוודאי שלא. זו הרי מהותה של מדינה דמוקרטית. 
אז מה עושים? הרי לטאטא הכל מתחת לשטיח זו גם לא אופציה.

מה כן ניתן לעשות? 

אינני מתיימרת לתת פתרונות למדינאים, לעומדים ליד הגה המדינה. מה שאנסה בכוחותי הדלים זה לכתוב לנו- אנשי העם הפשוט. אנו שהלכנו לקלפיות ביום הבחירות ושמנו את הפתק  בתוך הקופסה. כדאי לזכור שיש בידיים שלנו הרבה כוח.
אמנם המנהיגים קובעים עבורינו דברים רבים, אבל עדיין יש באפשרותנו לומר את דברנו. אם זה בכתיבה לעיתונים השונים או ברשתות החברתיות. אפשר גם למחות בדרך של הפגנה.  
אני מניחה שעד כאן כולנו מסכימים. השאלה היא כיצד אנו עושים זאת. האם אנו רק שולפים, יורקים ומתיזים את מה שיש לנו לומר, או מוכנים גם להקשיב לזולת? זה כבר תלוי בנו. לעיתים ההשפעה על מה שקורה מתחילה מלמטה, מהאדם הפשוט ברחוב. זה מתחיל בבית פנימה.
בזמן המלחמות על הרפורמה המשפטית שמענו על משפחות שנקרעו, שחלק אחד מהם לא דיבר עם השני, ולמה? כיוון שחשבו אחרת, אלה הסכימו עם הרפורמה ואלו התנגדו, הויכוחים היו כל כך מרים עד שהפסיקו לדבר האחד עם השני. 
אך בסופו של דבר ערך המשפחה חזק מכל ויכוח מר ככל שיהיה. הרי בתוך המשפחה יש עוד המון ערכים משותפים בנוסף לערכים המפרידים. 

לנו כהורים יש המון השפעה על התנהגותינו והתנהגות ילדנו. הם רואים ומחקים אותנו, יוצאים החוצה וממשיכים להתווכח כפי ששמעו בבית. יש מהם שמתבלים את הויכוח גם באיזו קללה עסיסית וירידה לרמות נמוכות של פגיעה בזולת.
אי לכך, אנו צריכים לחנך את עצמנו, להתבונן לבדוק ולהחליט אילו מילים יוצאות מפינו. 

האם מותר להשתלח בזולת כשהוא חושב אחרת ממני?

כדאי לזכור שלשני- גם אם הוא בן משפחה-  יש בחירה חופשית. הוא אמנם ינק בבית גישות, התנהגויות וערכים, אבל לבסוף הוא גיבש את דעותיו לעצמו וזה מעולה. 
מוטב שנאמץ כל אחד לעצמו, דיעות משלו, זה תהליך מבורך. ילד לא אמור להיות 'הקופי' של הוריו. ככל שיראה שאנו מכבדים את דעותיו, כך הוא יתחנך לעצמאות ולכבוד הדדי בבית ומחוץ לו.
מומלץ והכרחי לחנך את עצמנו להקשיב לזולת. זו מיומנות כל כך חשובה, שתמיד בכל זמן כדאי לרכוש אותה, ואף פעם זה לא מאוחר לעשות זאת. בצורה זו נחנך גם את ילדינו שכנראה גם בדברי הזולת יש מקצת דברי אמת למרות שאנו חושבים אחרת.
האמת לא נמצאת בכיס של אף אחד. רק בורא עולם הקדוש ברוך הוא, הוא אמת וכל דבריו אמת.

כדאי לזכור שאנו אנושיים ומטבע הדברים אנו מוגבלים בראיה שלנו. אנו רואים לטווח קצר ולא מסוגלים לראות את כל חלקי התמונה.  כמובן מותר ואנו אף חייבים להחליט מידי פעם על פי הנתונים שיש בידינו,  ולקבל החלטות הנראות הנכונות ביותר על פי מה שעומד בפנינו. אין ספק שלעיתים נטעה, אבל זה נורמלי, ומוטב שנלמד מכך. יותר מזה, כשיש לנו דעה ואיננו בטוחים, מומלץ להתייעץ, ואם צריך רצוי גם לשנות את דעתנו. 

הבעיה לצערי שבהרבה מקרים אנשים לא מרפים מהאגו, והם אינם מודים בטעות. זוהי התנהגות נעלה להודות בכך שטעיתי, לדעת לקבל דברי אמת מאחרים, גם אם לא נעים לנו בהתחלה להודות בכך.  אם נודה אנו נרוויח מזה: נצמיח את האישיות שלנו, נשים את האגו בצד, ונרגיש סיפוק בכך שקיבלנו את האמת ממי שאמרה ולא חשוב מיהו. בצורה זו היחסים הבינאישיים יהיו טובים יותר, תהיה אווירה טובה יותר. פחות מריבות, פחות שנאה וקנאה.

אני מאמינה כי אנו כאן בעולם כדי ללמוד וללמד.  לשמוע מאחרים, להתפתח, לעיתים לקבל מאחרים ולעתים להשפיע עליהם. 
ככל שנלמד עצמנו לנהוג בצורה זו של הקשבה אמיתית לזולת, קצת יותר צניעות וענווה, נוכל להצעיד עצמנו ואת הסובבים אותנו למקום טוב יותר של שלום אחווה ורעות.
חילוקי דעות היו ויהיו, אך עדיין יש  דרך לומר את הדברים, לדוגמא, גם אם בתי חושבת אחרת ממני, עדיין היא בתי ואני אוהבת אותה אהבה שאינה תלויה בדבר. ככל שיותר אנשים יאמצו דרך זו של הקשבה  ודרך ארץ,  נגיע לאחדות לא רק בזמן המלחמה אלא גם בזמן 
של שלום  ושגרה. הרווח יהיה כולו של כולנו.

כיצד נתחיל זאת?

אין לי אלא להתחיל ממני, מהדרך בה אני מחליטה לנהוג, וככה זה ישפיע  על בני משפחתי, על אישי, אשתי וילדי. זה פועל 
כמו גלים, גל אחרי גל וזה המון.
חלילה לנו לומר: "מה אני הקטנה יכולה להשפיע?" בוודאי אני ואת יכולות ויכולים להשפיע. לא בכדי אנו מצווים לומר לעצמנו כל בוקר: "בשבילי נברא העולם". העולם נברא עבור כל אחד ואחת מאיתנו, כדי שנעשה את ייעודנו בעולם ונשפיע  עליו לפי הכוחות שהבורא נתן לנו במתנה.

בעזרת ה' נעשה ונצליח. וניפעל לתיקון העולם, כל אחד בחלקת אלוקים הקטנה שלו.
בשבוע הבא  בעזרת ה' ניתן כלים יותר מעשיים שיוכלו לעזור לנו ליישם את מה שנאמר במאמר זה.