יכולים אנו, ההורים, לבוא ולטעון, לשם מה ללכת לסדנא מסוג זה? הרי גם הורינו היו הורים, וכן הוריהם וכן הלאה, עד סוף כל הדורות הסתדרו בכוחות עצמם. אם כן מה התחדש לו בדורנו?
נכון הדבר שהורינו לא פנו לסדנאות מעין אילו מסיבות שונות, ואזכיר כמה מהן:
א) פשוט לא היו כאלה.
ב) יתכן שהיו פחות זקוקים בגלל המבנה המשפחתי ההיררכי הברור. היום ישנם שינוים במבנה
התא המשפחתי והזוגי. קיימת מבוכה גדולה והרבה פעמים אין כלים להתמודד עם השינויים המהירים.
ג) אולי כן היו זקוקים, אלא שלא הייתה מודעות לעניין. אנשים לא יכלו לשים את האצבע על הבעיה ופירשו זאת בצורות שונות.
ד) סמכות ההורים המתרופפת.
מתוך הנאמר לעיל, אפשר להבין שהיום אנו חיים בתקופה של שינויים גדולים, תכופים ומשתנים. לחיים שלנו נוספו מטלות רבות שלא תמיד יש את הכוחות לעמוד מולם. כמו כן, אנו נמצאים
גם כאן בארצנו הקטנטונת, במעין כפר קטן שכולם מכירים את כולם ונתונים ללחץ חברתי חזק,
לעשות כמו כולם. השפע הטוב והפחות טוב, התפיסה החומרית של העולם המערבי, לא מיטיבים עמנו בחלק גדול מהמקרים. כך, אנו עומדים חסרי אונים מול כל העוצמה הגדולה הפרושה מול עינינו.
ובאמת, מדוע יש היום לימודים כמעט לכל נושא בתחומי החיים ולא יהיו לימודים בתחום ההורות? אם נסתכל על זה כך, הרי שנראה לנגד עינינו זכות גדולה ללמוד גם על התחום הזה, הכול כך חשוב ודומיננטי בחיינו.
מדוע בקבוצה?
תשובה פרקטית, זה פשוט יותר זול, אבל באמת יש תשובות יותר עמוקות ואמיתיות.
לאחווה ול"ביחד" של הקבוצה, ישנה עוצמה גדולה. כוח של חיזוק וגילוי דברים שהיינו חסומים אליהם. דרך המיקרוקוסמוס של הקבוצה, אנו פוגשים את מנגנוני ההתנהגות שלנו. את הדפוסים שתקעו אותנו במערכות היחסים שלנו במשפחה ובעיקר עם ילדינו. אנו מגלים מצבים שבעבר קרו, אך לא היינו מודעים אליהם. כאן, בקבוצה מוגנת, בסיטואציות חברתיות מוכרות, כאשר אנו מגיבים ואנשים מגיבים כלפינו, הקשיים צפים ועולים. העימות בקבוצה שאנו באים ללמוד איתה ודרכה, גורמת לטלטול וחשיבה מחודשת. אנשים מתחילים לבדוק עצמם, מה קורה ,איך, ולמה. המציאות מוכיחה, וגם מניסיוני, שתמיכה קבוצתית מביאה להצלחה מירבית בבעיות מסוימות.
מה סוד כוחה של הקבוצה?
ישנם אלמנטים וכוחות שונים בקבוצה, כאשר כל אדם מביא את הייחודיות שלו, את המבט שלו.
כשהאדם משתף את הקבוצה בבעיה הספציפית שלו, הוא נהנה לא רק מתגובת המטפל אלא גם
מקבל את ההתבוננות המיוחדת של האנשים בקבוצה. הוא פוגש עצמו דרך עיניים אחרות. הבעיה
שהביא משתקפת במראות שונות ורבות, שהרי האנשים בקבוצה שונים זה מזה. השתקפות זו יכולה להאיר על חלקי נפש נסתרים ואספקטים נפשיים שהאדם לא היה מודע להם קודם.
דרך ההשתקפות של עצמו אצל הזולת, האדם יכול להבין בצורה טובה יותר את ההתנהגויות והמניעים שלו.
לסיכום:
הקבוצה היא סוג של מיקרוקוסמוס לעולם החיצוני. מעין מעבדה קטנה. החשיפה דומה לזו שבחוץ; ישנם מגוון של אנשים ומגוון של תגובות. הקבוצה נותנת "פידבק" בעל עוצמה גדולה שאינה דומה לתגובה שאפשר לקבל מחוץ לקבוצה.
אחד הדברים החשובים במפגש הקבוצתי הוא התמדה לאורך זמן. הפגישות החוזרות ונשנות הופכות את החברים בה לקבוצה אמיתית, קבוצה שיש בה קשר חיובי רגשי עמוק. על בסיס קשר זה נוצרת התמיכה והפתיחות בין חבריה. וכך, כאשר מופנית אל האדם ביקורת, הוא חש שהיא נובעת מעמדה של קבלה וחיבור חיובי. אין כאן מצב של "פגע וברח", אלא של רצון לעזור להקשיב לתמוך ולצמוח.