חדש שבט תשע'ד ינואר 2014–01
ראיון לרדיו קול-חי בנושא הנחיית הורים [התמקדות בנושא הילד שפורש]
ביקשתם שאציג את עצמי: רחל פישר בעלת תואר m.a . בוגרת מסלול פסיכותרפיה של י.נ.ר בראשות ד''ר אהוד רהט מהאוניברסיטה העברית. יועצת זוגית ומשפחתית.
הייתי רוצה לנצל את הבמה הזו לומר כמה דברים חשובים בנושא המשפחה..מה יקר לנו יותר מזה? ובכל זאת כיום רואים לצערינו יותר ויותר בעיות בתוך המשפחה ולא משנה באיזה מגזר מדובר. ותאמינו לי הקטנה ,מה שרואים מבחוץ זה מה שרואים מבפנים-כשאתה נחשף למצוקות של האנשים כשהם מספרים לך עליהם בטיפול. לכך יש בודאי הרבה גורמים אבל זה לא המקום והזמן להיכנס אליהם כעת. מה שכן ברצוני לומר בעז''ה בקול גדול. שהיום בשעה שהסמכות של ההורים נחלשת בחלק גדול מהבתים,דווקא בגלל זה אנו לא מוותרים. רוצים ללמד ולהחזיר את הסמכות שלנו בצורה הטובה ביותר מתוך הציווי של ה' יתברך לאברהם אבינו ע''ה. "למען אשר יצווה את ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". כיצד אפשר לעשות זאת?
ב''ה יש לנו היום סדנאות –הורים שזה הכרח בל יגונה. הבעיות כאמור חוצות מגזרים,דתיים וחרדים, ודברים אילו שמעתי באזני מרביים ורבנים גדולים. ומה עושים בסדנת-הורים? מנסים להחזיר להורים את כוחם. את היכולות שיש בהם,לעורר מחדש את האהבה שאבדה. לעורר את התקווה ובעיקר להבין שהכל מאת ה'. כמובן שבסדנה אנו רוכשים ידע נחוץ, וכלים מכלים שונים שיעזרו לנו להתמודד. בסדנאות אנו אומרים להורים שיש להם את הכוחות את הסמכות והאחריות להוביל את הבית אלא שצריך לרענן זאת בעזרת הערכים שלנו היכולות שלנו הכוונות הטובות שלנו. מה שעוד טוב בקבוצה זה שהפרט רואה שהוא לא לבד.אנשים רבים אחרים -מהמגזר שלי- מתמודדים עם בעיות דומות. הקבוצה גם נותנת כוח .אנשים באים לשמוע ,לשתף להשמיע לקבל עיצות .עידוד מילה טובה.
דבר נוסף חשוב מאד הוא, שבקבוצה שומעים דרכי התמודדות שונות מפי אנשים שונים והנה –אני חושבת לעצמי-"אולי דרך זו גם תתאים לי, אולי אשנה כיוון" ? מקבלים רעיונות שונים וכך נפתחות להן דלתות חדשות. הרי אם נהגתי לעשות דבר מסוים שוב ושוב ולא היצלחתי בו, אולי כדאי לפעול קצת אחרת. כמו כן המודעות עולה ,ואני מניחה גם האמונה בעצמינו בילדינו ובבורא יתברך. אילו לא מילים ריקות אלא ב"דידי הוה עובדא".מה שנקרא על בשרי חזיתי זאת. על רקע דברי האחרונים אני רוצה ברשותכם ליגוע בנושא כאוב ביותר . ילדים שפרשו מהדרך. ילדים שבחרו להם דרך שונה ,אפילו בתכלית מדרך הוריהם.אשתף את המאזינים שזכינו בעז'ה -ב-10 ילדים נפלאים ועל כל אחד התודה והברכה ל-ה'. 3 מהם לצערינו לא הולכים בדיוק בדרך ה' ,לפחות בחלק ממנה .מ'מ למדנו לראותם מעוד זויות. לראות את טובם , יופיים, מידותיהם הטובות ואף את כיבוד ההורים שיש להם ועל כל הטוב הזה אנו מודים לה' הטוב כמובן בהתחלה היה קשה יותר .עברנו –כל אחד לפי עניינו- תהליך של אבל מסוים. נעזרנו באנשים טובים רבנים חשובים. אישית אזכיר את מורי ורבי הרב יצחק ארד מרחובות,ראש מכון "דעת ותבונה".מפיץ ברבים את תורת הנפש ע'פ החסידות. אור גדול יש מ סביבו.ומאז ועד היום אנו עוד בדרך,אך מרגישים ש-ה' יתברך אתנו,שומר ואוהב אותנו.אספר לכם שבתי שחברה ברשת חברתית הראתה לי חילופי דברים שהולכים בין הדת"לשים. אתמול ישבתי קראתי ובכיתי. בכי של כאב גדול.
ואשתף אתכם מאזינים יקרים בקצת מימה שהיה כתוב שם: [זה מיד ראשונה ,ראיתי את השמות ואת התמונות של האנשים]אחד כתב:"אח כמה סבל,כמה כאב,כמה עצב יש בחיים האלה. כמה אבידות,כמה משברים,כמה מערכות-יחסים גרועות.כמה רוע,כמה דכאונות.כמה יאוש לכל הרוחות"?-ציטוט מילה במילה. אחר סיפר שניסה להתאבד ולא עלה בידו. סיפרו והראו תמונות של 2 שאכן התאבדו והציטוט האחרון שאביא:"הבכי מתחת לטלית היה של הספד.אני כבר לא הבן האהוב ,נשלחתי למדבר".-הם תומכים האחד בשני ,מציעים מקומות ואנשים לעזרה לילדים האבודים הללו. אני יודעת שלא נעים ולא קל לשמוע דברים כאלו קשים.אבל מה לעשות? אי אפשר להתכחש למציאות ,צריך לפקוח עיניים,להביט כלפי מעלה, ולהתפלל,לצעוק לבורא עולם. אנא אבא רחום וחנון ,רחם עלינו ועל ילדינו והשיבנו בתשובה שלימה לפניך.יחד עם זה לזכור שחשוב כ'כ חשוב ללכת לבקש עזרה.
וכאן אסביר מעט יותר. כשילד פורש,זה בודאי כאב עצום,ראינו שלא רק להורים אלא גם לילד. ויש לציין כי כשלאדם כואב הוא עלול לעשות טעויות, שגיאות שאחריתם מי ישורנו? שקול הדעת משתבש. ההורה מרוכז בעצמו בעצבונו, בכשלונו בבושה שמרגיש.כל אילו רק מחמירים את המצב ביחס לילד שגם הוא סובל ופוחד ובודד. כן זה אחד מתחלואי הדור ואין מה להתבייש .זה קורה.
השאלה מה עושים?
+הזכרת "סדנת –הורים" כיצד יוצרים קשר להתקבל לקבוצה שכזו?
אפשר לפנות לי.נ.ר והם יכולים לעזור בבניית הקבוצה.או כל דרך יצירתית אחרת-פניה ליועץ שעוסק בזה,רב, משפיע,חברה שמכירה
אולי דרך המת'נס הקהילתי
+למי הסדנה מיועדת?
להורים עם דילמות שהם אינם מצליחים לצאת מהם. וכשהם מרגישים שכל מה שהם עושים לא עוזר ולעיתים מחמיר.
+האם תוכלי לחדד מה התועלת במפגשים הללו?
היום אחד האתגרים הכי משמעותיים שמתמודדים במגזרים שלנו זה הפתיחות לטוב ולמוטב. אתייחס לדברים הפחות טובים. נער \נערה שומעים רואים מה שלא ראו פעם, מושפעים ממקומות ואנשים שונים.ואז בוחרים בחירה אחרת.שונה לחלוטין . וההורה אובד עיצות פשוט לא יודע מה לעשות. הסדנה מחברת בין אנשים עם בעיות דומות. שם הם נרגעים יחסית.רואים שזה לא רק אצלם ויחד שומעים ולומדים כיצד ואיך לפעול. מקבלים תמיכה חיזוק עידוד. ואלו דברים שנצרכים כ'כ בעת שכזו.כמו כן בסדנה האדם יכול בעזרת הקבוצה התומכת להכיר בכוחות שלא התוודע אליהם עד היום הזה,בגלל התמיכה ההקשבה והאווירה החיובית.
+ביחס לילד שפורש, האם יש סימנים מקדימים? האם אפשר לצפות זאת מראש?
שאלה טובה והתשובות עליה מגוונות. לעתים אפשר ולעתים ,הילד מסתיר כ'כ טוב [כי כמובן מתבייש ,פוחד] ואז כשזה פורץ החוצה ,אוי ואבוי אסון ושבר,פשוטו כמשמעו.אין כאן למה להתכונן ובעז'ה שזה גם לא יקרה.
+ האם יש משהו שגורם לזה?
התשובה מורכבת. יתכן שההורים עשו טעויות ויתכן שלא .גם אם הם עשו טעויות הרי שרובם ככולם עשו זאת מכוונה טובה. חלילה לא רצו להרחיק את הילד . לכן אנו צריכים להתרכז בכאן ועכשיו. רגשות אשמה מיותרים לא יביאו אותנו לשום התקדמות אלא להיפך. לעמידה במקום, לכעס ,עצב וחו"ח ייאוש.
+מה עושים כשיש ילדים קטנים בבית ורואים שהאח הגדול השתנה?
אכן שאלה מצוינת.קשה לענות עליה דרך הרדיו כי זה תלוי בהרבה גורמים. מיהם ההורים? חוזקם הנפשי? המוסרי? הקשר שלהם עם הילדים. מה האופציות שעומדות בפניהם. באופן כללי .הסתרות זה לא דבר רצוי. אפשר וטוב לדבר עם הילד[כשההורה מרגיש מספיק חזק לדבר עם הילד הפורש בנחת] במקום נעים בזמן נעים שמקובל על שניהם. תוך התחשבות ב-2 הצדדים.לדבר על הדברים בלי מוסר ,רק להקשיב. להקשיב ושוב להקשיב. ולהחליט על מה אפשר שיהיה בבית ומה לא? אם פונים לנער בצורה מכבדת,זה יעשה לו טוב. כשהוא ידע שלא זורקים אותו למדבר, זה כבר יקרב אותו.ויש סיכוי טוב שיסכים לשתף פעולה. אחד הרביים שהלכנו אליו לחיזוק וייעוץ אמר לנו שאל לנו לפחוד מהשפעת הגדולה על הקטן. כך הוא אמר לנו .יכול להיות שלמישהו אחר הוא היה אומר אחרת.כמובן טוב להתייעץ עם הרב שלך, עם המשפיע הרוחני שלך.
+האם אפשר למנוע הידרדרות נוספת?
נדמה לי שכבר עניתי על השאלה בחלקה. ככל שנלמד לקבל את המצב,את הילד.ככל שנלמד להכיל את המורכבות החדשה-כך ייטב.האווירה תהיה טובה יותר. נוחה יותר.
וכמובן כמובן ,אני חוזרת ללכת לייעוץ, לעתים לא מספיק חד פעמי, אלא להמשיך עד שמרגישים ש-ה' פתח לנו את הדרך את הלב. יש אנשים שטוב להם ללכת לייעוץ אישי,אחד על אחד,לא נעים להם להיפתח בקבוצה.יש אחרים שקבוצת הורים \ אמהות,זה בדיוק המקום שמתאים להן ללכת.
+איפה הילד בכל הסיפור .מי מטפל בו?
שאלה טובה. אך כבר אמרנו ויש לדעת זאת הטיב. הילד גם הוא סובל לא פחות מאיתנו. שהרי מי לא רוצה להשתייך למשפחה בצורה טובה? כל אחד זקוק לתמיכה ואהבה של אימא ואבא. כך נולדנו.וכן גם הילד שפרש, שנשר. לכן מי שיש לו אומץ ואמונה גדולה בעצמו ובה' יתברך, יציע גם לילד לקבל עזרה בנפרד.-אם הוא יחפוץ בכך לפני הסיום ברצוני להזכיר לנו: הילד הוא בבחינת פיקדון מאת ה' הטוב והמטיב, מתנה ממנו יתברך ואנו צריכים להתייחס למתנה בכבוד הראוי,באהבה ומתן גבולות,ומכאן והלאה להשליך על ה' יהבנו והוא יכלכלנו-אמן.
ברצוני לקרוא את דבריו המחזקים של,רבי שלום נוח ברזובסקי זצ'ל בעל "הנתיבות-שלום":..ויש לומר..מובא ביסוד העבודה,בשם האר'י הקדוש,דאינו דומה אדם לאדם מיום בריאת אדם והלאה,ואין אדם אחד יכול לתקן מה שעל חברו לתקן.והיינו שלכל אדם יש את ייעודו ותפקידו אותו עליו לתקן בחייו,ובכלל זה גם העניין המיוחד, עבורו ירד לעולם לתקנו כידוע. והקב'ה מעמיד לכל אחד את הנסיבות והתנאים שיוכל לתקן את אשר מתפקידו לתקן,ולמלאות ייעודו ותפקידו בעולמו. כל תנאי האדם-בגשמיות וברוחניות,הטובים והרעים,כולם ניתנו לו כפי השייך לתיקון עולמו,שרק ע'י תנאים אלו יוכל להגיע לייעודו ובלעדיהם לא יוכל להגיע לייעודו..וכיון שלכל אחד יש תפקיד מיוחד,לכך שונים תנאי החיים של כל אחד,וזה חייו קלים יותר ולשני החיים קשים יותר..". שנזכה לשמוח גם בילדים שהבורא ית' נתן לנו כחלק מייעוד חיינו .
התכנים שדיברנו עליהם ביחס לצד הייעוצי-טיפולי כלולים ברובם בתכנית ההכשרה של המנחי במרכז י.נ.ר. התכנית גם כוללת התמחות עם ילדים ונוער בסיכון בשיתוף עמותת אל'י.
כאן ניתן מקום למאזינים לשאילת שאלות,בזמן שנותר.
בברכה לבשורות טובות מתוך שמחה ובריאות
רחל 054-6600113