התאמה דתית בין בני הזוג

בס"ד. שלום וברכה! אני נמצאת במערכת יחסים ארוכה (עוד מעט 3 שנים)עם בן זוג שאינו מבית דתי, אך אפשר לומר שהוא מתחזק. בראשית הקשר הוא עוד היה "חילוני" בהגדרה וכעת הוא מתקרב, אך בצעדים איטיים יחסית לרצוני, ואני לעומתו עם הזמן נחלשתי בהקפדה על מצוות. דבר זה לא עירער לי את האמונה בה', אלא את האמונה בעצמי. אפשר לומר שאני די מיואשת מעצמי, ביחוד לגבי שמירת נגיעה. הרחקנו לכת, אך לא לגמרי. חשוב לי לציין כי אני מאד אוהבת אותו והוא אוהב אותי ואנחנו מרגישים כי הקשר שלנו באמת מיוחד, עוד מן ההתחלה. הוא האדם הכי טוב והכי מיוחד שאני מכירה. ממש נעים וטוב לנו להכיר אחד את השניה לעומק עוד ועוד. אני לא יודעת מה הם סדרי העדיפויות. מצד אחד, התחנכתי על רעיונות של התאמה דתית ואמונית, המקנים יציבות לבית. ומצד שני, ההתאמה הנפשית ביננו גדולה לאין ערוך, כמו האהבה. איני יודעת מה אמור לתת משקל יתר ולעמוד מול עיניי בעומדי להחליט האם להינשא לו או לא? (שזו שאלה שעומדת באוויר ובראש עוד מראשית דרכנו, ושמודחקת מדי יום בגלל משקל הנגד שיוצרת ההתאמה הנפשית). חשוב לציין כי הוא לא אוהב להיכנס תחת הגדרות של "דתי" או "חוזר בתשובה", אלא קורא לעצמו "יהודי". אני מתחברת לעניין זה, אך עולה בי ספק קל כי אולי מדובר בחוסר רצון להתחייב למסגרת כלשהיא. כמו כן, בעניין שמירת המצוות, הוא שואף למינימום (אלו הם דבריו), ולא מעבר לכך, כאשר השאיפה שלי היא למקסימום וזאת בכל תחום (למרות שבהווה זה לא כל כך מתבטא). אני באמת שואפת ליותר, ובע"ה אני מקווה שהקב"ה יסייע בידי גם לעשות יותר. השאלה אם נתחתן זה יוכל להתממש? מה אמור להיות מול עיניי בבואי להחליט החלטה כה גורלית? אשמח אם תתייחס לכך שאנו אוהבים אחד את השני, אך השאיפות הדתיות שלנו אינן תואמות. כמו כן, רציתי לשוב ולהדגיש כי הוא כבר אינו חילוני, אלא מתחזק רק בעל שאיפות מצומצמות בבין אדם למקום, ושאיפות גבוהות בבין אדם לחברו, זהו הדבר שהכי מפריע לי, שהוא מצמצם את עצמו. זה נראה לי משונה לצמצם את עצמך מראש, ביחוד כשאתה בשלב של התחזקות. אשמח לתשובה שתכוון אותי כמה שיותר להחלטה, וכן שתתייחס לכל ההיבטים. תודה רבה, א.ש.