יחס בעלי לילדים

בס"ד אני מבינה שמציאות החיים שלך בבית היא לא פשוטה. את נשואה בפעם השניה, וחווה קשיים בזוגיות. התקשורת בינך לבין בעלך היא "לא משהו" בלשון המעטה. יש לך בקורת כלפיו כאבא- הוא לא מאפשר לילדים לבכות, הוא מעיר הערות, מצווה ומבייש, כלשונך. התסכול שלך הוא בוודאי גדול וזה מובן. בנוסף לבקורת עליו כאבא את גם מרגישה שהוא באיזשהו מקום "רימה" אותך, גם אם באופן לא מודע. יתר על כן, כשבאים לשקול את האופציה של טיפול את לא רואה בו פרטנר, מאחר ולדעתך הוא עצלן. מה שאת כותבת מעלה כמה שאלות ותהיות שנראה לי שכדאי לך לברר עם עצמך: א. למה הוא הפך להיות "זקן נרגן אנטיפט ומלנכולי" אחרי שנולד הבן המשותף, אם היה לפני כן אדם נוח ושמח? הנחת היסוד היא שאנשים לא משנים את עורם ללא סיבה. האם לזוגיות שלכם היתה השפעה על השינוי שעבר עליו? אולי הוא גם חש תסכול בחיים המשותפים? ב. אם הפער ביניכם הוא כה גדול, ואת לא נהנית מהזוגיות ובוודאי גם לא מקבלת ממנה דבר, לא ברמה החברית ולא ברמת השותפות ההורית, מדוע את בוחרת להשאר עם בעלך? האם כסף, שעות שינה וזמן הם שווי ערך לתסכול העמוק? ללחצים? לאהבה מותנית (כפי שציינת שהוא לא מאפשר לילדים מרחב אוהב ללא תנאי)? ג. את כותבת שבעלך לא מעוניין בטיפול. לעניות דעתי, טיפול זוגי אפשר להתחיל גם לבד, והאפקט של הטיפול האישי ישפיע ממילא על הזוגיות. כשהדברים יתבררו טוב יותר לעצמך, הציפיות שלך מעצמך ומהזוגיות יהיו יותר ברורות וממילא תוכלי לבחון את הקשר ביניכם בצורה יותר שקולה ורציונלית. כמו שאת אומרת- על פי האמת. ד. ולנקודה המהותית ביותר: נראה שאת מאוד משקיעה בהורות שלך, את מאוד מחויבת לטובת הילדים, אושרם וסיפוק צרכיהם. את נותנת המון מעצמך לילדים. מאידך גיסא, את כותבת שיש לך ציפיות מועטות מהחיים ומעט מאוד צרכים אישיים, וחבל לי על כך... שהרי אדם לא יכול לתת ללא גבול מבלי שהוא מתמלא, כמו שנאמר "אין הבור מתמלא מחולייתו". עושה רושם שגם במישור הזוגי ויתרת לחלוטין על חברות וכל שחיפשת הוא אבא טוב לילדייך. הייתי מציעה לך מכל הלב לפרגן לעצמך, לשאול את עצמך מהם הצרכים שלך, ממה את נהנית, מה מצחיק אותך, מה עושה לך טוב, ותני את זה לעצמך, באהבה. למרות שבהתחלה זה עשוי להראות לך מוזר ואגואיסטי. ככל שתדאגי יותר לעצמך, לשמחת החיים שלך ולטיפוח האישי שלך כאדם, בלי קשר להיותך אמא ורעייה כך אושרך יקרין גם על ילדייך ויעביר להם מסר שניתן לצפות מהחיים לטוב, שזה המטען לחיים שאת בסופו של דבר מעוניינת להעביר להם. ילדים קולטים את המסר הבלתי מילולי. הם קולטים ממך שהחיים קשים, ושאסור לצפות ליותר מידי מהחיים. יהי ה' בעזרך ויצליח דרכך, כל טוב רחל פישר 08-9437846 054-6600114 את מוזמנת להתקשר, בשמחה.