December

נקודה למחשבה,,, חברים, כיוון שיצאתי לפנסיה חלקית, יש לי יותר פנאי לעצמי. ואכן, בחרתי זמן איכות לעשות דברים שלא היה לי זמן לעשות קודם לכן. אנשים רצים מפה לשם, ותוך כדי שהם עושים דבר אחד, הם כבר חושבים על הדבר הבא. אין פניות נפשית להיות בדבר עצמו -בו אתה נמצא. אותו אתה עושה. לעתים אני רואה אימא הולכת עם הילד שלה סתם לבילוי או לקניות, היא רוצה שיהיה להם זמן ביחד - "זמן-איכות". בפועל, הם מתחילים לדבר והפלאפון של האם מצלצל, האימא מפסיקה את השיחה...

הקלות הבלתי נסבלת….. ובכן אותי אתם מכירים. אני אישה רגילה, נורמטיבית, עם בעל ו-10 ילדים נפלאים. וילד מאומץ - זכיתי בפייס ב"ה. אני גם משתדלת לשמור מצוות ולהיות בקשר עם הבורא יתברך. עד כאן הכל צפוי. אלא מה?  גם עם אישה כמוני, אנשים, גברים מנסים להתחיל בפייסבוק שיחות לא ענייניות. אלא סתם. סתם כדי לדבר על דא והא.  "כאילו" "סתם".  כמובן שאני מסרבת בצורה אסרטיבית ומכבדת. כל זה הביא אותי למחשבות נוגות, על האווירה הפתוחה או יותר...

אז זהו חברים. אנו נכנסים לשגרה. אחרי החג, הסופגניות לביבות מסיבות משפחתיות ואחרות, הגיע הזמן להתכנסות. התכנסות פנימה . כמונו גם הצמחים. הם  נפתחים אל עצמם פנימה. מתחילים ליצור בתוכם חיים חדשים. אבל כדאי לזכור שההתחלה הראשונית, הבתולית, מתחילה , בריקבון. הצמח מרקיב עמוק באדמה. נשאב לפנימיותו חזק חזק , מרגיש כאילו נדם. נעלם ואיננו. אבל לא .פלא גדול מתרחש . מאותו ריקבון יתחיל לגדול צמח חדש, טרי חדש. נפלא, אשר ימצא לו את הזמן האישי לצאת לעולם. בזמנו החפשי המתאים . אי שם באביב. פלא...