נישואין בשלב קריטי של סיום - אני מנסה לבדוק אפשרות להציל

בס"ד אני בן 57 בעל תשובה 16 שנים. אשתי בת 47 חרדית מלידה. התחתנו לפני 7 שנים, הייתי בן 50, גרוש עם 2 ילדים (ג'ינס וכיפה סרוגה), ואשתי הייתה בת 40 רווקה-בתולה, כאמור מבית חרדי חב"ד מבני ברק. היו הרבה רמזים על בעיות בשידוך, אבל הרב שלי הוליך אותי לנישואין בדעת תורה שזה הדבר הכי טוב שיכול להיות עבורי. אשתי התנתה תנאים דרקוניים לנישואין, כמו למשל שאף אחד לא ידע שאני גרוש, כמו למשל שילדיי מנישואיי הקודמים לא יגיעו לביתנו אף פעם, ושאם יהיו לנו ילדים, אז אסור לספר ולהודיע להם על קיומם של אחים חורגים, שנעבור לגור בבני-ברק בקרבת הוריה. ועוד. מכרתי דירה קטנה בעיר מגוריי, ויחד עם אשתי ששילמה מחצית ערך הדירה, קנינו בשותפות שווה (לפני הנישואין), דירת גג במקום הכי יפה בבני-ברק. אבל כאמור, מתחילת הנישואין לא היה רגע אחד של נחת וכיף בנישואין! חמתי שולטת באופן מוחלט על אשתי, היא קובעת לה הכל. היא גרה בשכנות אלינו ואשתי 70% מהזמן אצלה, לרבות עם ילדינו. [נולדו לנו 2 ילדים מקסימים בהפרייה. כיום ילד בן 3 וילדה בת 5]. אשתי "עקשנית-קיצונית" וסליחה אבל גם לא אסטטית, לא נקיה (מתקלחת אולי פעם בשבוע, לא מורידה מים אחרי שעושה צרכיה, לא מטפחת את עצמה ולא מעניין אותה להתייפות בכלל - יש לה שיער לבן כמו לזקנה), הבית תמיד מבולגן ומלוכלך, ואם אני רוצה נקיון אז אני צריך לנקות, לגהץ וכו', והכי גרוע: היא קמצנית חולנית (זה בא מבית אמה, ראיתי). ועוד. מהפחד שנישואין לבת כהן, ע"פ הגמרא בפסחים מ"ט, עלולה להביא למותי, או לגירושין, שיכנעתי את עצמי שזה התיקון שלי בעולם, ושאין לי לאן לחזור ולאן ללכת, והמצב כמות שהוא, הוא הכי טוב שיש. עדיף על פני גירושין. בכל ויכוח היא הייתה אומרת לי "לא טוב לך? תתפטר ממני, למה לך לסבול, גם חרדים מתגרשים". ואפילו בריאותי נפגעה. אני אדם בעל תפקיד ניהולי בחברה. משכים לתפילת ותיקין, בא לבית לוקח את הילד לגן ויוצא לעבודתי הכרוכה בנסיעות יומיות לכל חלקי הארץ, וחוזר בערך ב 17:00 לבית. נח מעט והולך לבית הכנסת, ונשאר גם לשיעור יומי "קביעת עיתים לתורה"... כשאני חוזר לבית, מרדים את הילדים, סיפור וכו' וגם מחפש כל רגע אפשרי להיות עם אשתי לשיחה, לקפה, ולחיי אישות. אלא שלצערי חיי האישות היו תמיד עלובים מההתחלה! "טוב תיקח, ונעשה V שנתתי לך". אין חיבוק, אין נשיקה רק התפרקות וזהו" [עושה טובה שהולכת למקווה, וכשאני משתדל לענג אותה, היא אומרת שהיא לא מבינה בזה כלום וזה לא מעניין אותה, עד שר"ל לפני שנתיים גיליתי עד כמה שזה כן מעניין אותה!!! אבל לא איתי]. היום בדיעבד, אני יכול לומר בברור, שאשתי חיפשה מישהו שיוציא אותה מהרווקות [היא בת "כהן" ולא הצליחה להשתדך], יביא לה ילדים, ואם יהיה טוב, אז טוב, ואם לא, אז בעיטה ושלום. בתוכה היא לא ממש דתיה, ראיתי שבלילות היא בסמרטפון גולשת לאתרים אסורים, יום אחד קיבלה מייל עם תכנים פורנוגרפיים, ואני יודע גם שיש לה גברים אחרים (תזכורת: היא בת כהן!). הרב חיים קנייבסקי אמר לי לפני כ-4 שנים "תגרש אותה", ולא יכולתי לעשות זאת. לפני שנה הוא אמר לי "מה אתה צריך אותה? תתפטר ממנה". עד שבפורים האחרון הגיע שלב שכבר לא רצתה לשמש אותי, כי תפסתי קשר שלה עם גבר (חילוני צעיר ממנה ב-10 שנים) ואז אמרתי לה שאני רוצה להתגרש. היא שמחה מאד ואמרה שרוצה לקנות ממני את חלקי בדירה. קבענו מחיר ותנאים, אבל... עד היום היא לא עומדת בתנאים. בינתיים, עברה להיות בבית אמה [היא עצמאית עובדת מהבית], היא העבירה את המשרד לבית אמה, ויוצאת מהבוקר, עד להבאת הילדים מהגן, וחוזרת לבית בליילה כשאני חוזר מהשיעור היומי (21:00). ולי אין שום רשות לשאול מה עשתה, לאן הלכה וכו'. כבר כמה חודשים "אתה לא תיגע בי, אין כלום ביניינו", רק חיים מעט בבית יחד בשביל הילדים, אבל מחכים שהיא תשיג כסף לקנות ממני את חלקי בדירה. ואני מתחיל להאמין שהיא מסתירה כוונות אחרות. ומאחר ואני חרדי לדבר ה', ואין לי יכולת לגעת באשה אחרת, ומאחר ואני בודד ועצוב, ומאחר ואני בעל נסיון כבר בגירושין והנזק שנגרם לילדים (וזה הכי חשוב!), החלטתי שאני רוצה לחפש דרך חלופית לשיקום הנישואין, ולהציל מה שאפשר. מה גם שבגילי (57) לשלם מזונות והוצאות נוספות (פיטרו אותי לפני חודש עקב חוסר תיפקוד בעבודה), אז פניתי אליה וביקשתי לנסות לשקם את הנישואין. הבטחתי שאסלח ואמחוק את כל מה שאני יודע, הצעתי כל רב או יועץ נישואין שהיא תביא, יהיה מקובל עלי ואני גם אשלם את עלותו, אך היא דוחה ומסרבת בכל תוקף (א. כי יש לה גבר אחר שמספק לה תאוותיה... (אני יודע). ב. היא לא רוצה אותי, ואמא שלה לא תרשה לה לחזור אלי בשום פנים. אגב: יש לה אחות שכיום בת 40 רווקה... (גרה בבית אמה) ואח בן 42 גרוש בארה"ב חב"ד. אינני יודע מה לעשות. הילדים האהובים שלי "מוסתים כנגדי" ואני מאד קשור אליהם, הרבה ויכוחים ומריבות (בנוכחות הילדים), קרירות, בדידות, חוסר תשמיש! ולמעשה אני נמצא בשלב קשה ביותר בחיי, ואינני רואה מישהו שיכול לעזור לי, מחד ברור לי שצריך להתגרש ממנה, מאידך, כפי שפירטתי, התנאים הינם בלתי ריאליים מבחינתי. אני מחפש "נס", או אולי ישנו עוד