קושי בהליכה משותפת לייעוץ

אנחנו נשואים הרבה שנים. בשלוש-ארבע שנים האחרונות אני מרגישה שלא מקשיבים לי, שדעתי לא חשובה, שעצותיי לא מתקבלות ועפ"ר בוחרת בדרך של שתיקה ושמיעה בלבד. לפני כמה חודשים סיכמנו על הליכה משותפת לייעוץ, לאחר שראיתי שהליכה שלי בלבד לא תרמה לשינוי בכלל. ילדתי לפני כמה שבועות ולפתע החלטתו השתנתה: אינו צריך ללכת, הוא יודע טוב יותר, לא מפריע לו המצב הנוכחי וכן הלאה. בימים אלו ייתכן שאוכל להפסיק בטהרה ולטבול לאחר הלידה. אני לא מרגישה רצון וחשק לעשות זאת, ואני יכולה להשתמש במילותיו שלו: איני צריכה ללכת, לא רע לי ככה, אין לי שום בעיה להמשיך במצב הנוכחי. אבל אני יודעת שזה לא נכון. מצד שני אני מרגישה מושפלת כל הזמן לעשות מה שהוא רוצה ולהסתובב סביב רצונותיו. שאלותיי: איך אני יכולה לומר לו מה אני מרגישה ושיבין שאני לא מתחמקת אלא קשה לי רגשית עם גישתו? כלומר, לא לפגוע בו מחד גיסא אולם שיבין שאני פגועה מאידך גיסא. איך אפשר לשכנע אותו ללכת לייעוץ, שלדעתי יתרום לנו מאד! (אולי בעיקר לי, אבל זה לא משנה כי אם לא טוב לי צריך גם להיות לא טוב לו) מקווה שהובנתי, מחכה לתשובתכם בהקדם,