מה עלי לעשות?

שלום לך, אכן הבנתי מתוך שאלתך שאת במצוקה קשה ואפשר להבין זאת. את חיה עם אדם במשך 14 שנה, ואינך מרגישה שום התקדמות ואולי אפילו ההפך. בהחלט הרגשה מתסכלת ומפילה. בכל זאת, לפני שתציעי לו ללכת ליעוץ זוגי הייתי מזמינה אותך לקחת את עצמך ל"שיחה פנימית" ולשאול את עצמך: האם בעבר היה לך רגש חיובי כלשהו כלפי בעלך? אם התשובה לכך חיובית יתכן שיש על מה לדבר. נסי להזכר באותו רגש שחשת כלפיו ולבדוק מה היה בו (בבעלך) טוב שיצר את אותו רגש? מדוע הרגשת הערכה כלפיו? אנו יודעים מתוך המקורות שאין הברכה שורה אלא על הקיים, ולו גם אם זה ניצוץ בלבד. אם זה כך יש סיכוי שאפשר לעבות ולעורר את אותו הרגש (גם אם הוא חלף), ולהפיח חיים באותו הטוב שהיה קיים בבעלך. לשם כך כמובן מומלץ ללכת ליעוץ. יתכן שבעלך לא יהיה מעוניין להצטרף בשלב הראשון, אבל תלכי את ובעקבות השינוי שלך עם עצמך זה עשוי להשפיע גם עליו. בכל מקרה, הרווח עבורך יהיה גדול מאוד גם אם תלכי לבד. לגבי הילדים, אני מצטרפת לדעתה של עמיתתי הדסה שלעיתים עדיף לילדים לחיות בבית עם אחד ההורים מאשר באווירה של עוינות, מתח וריבים הדדיים בין ההורים. כל הכבוד על שפנית, זה אומר שאת מוכנה לשינוי והתקווה קיימת אצלך, אשרייך ה' עמך רחל פישר 08-9437846, 054-6600113