אין לי כח לטפל ורק בעוד 60 שנה להגיע למצב 'סביר'

שלום לצוות היועצים היקרים.

אנו נשואים 4 שנים ויש לנו ילדה.

אפשר לומר שהחיים שלנו כ"כ לא פשוטים, שלא מצאתי לאיזו קטגוריה של מטפל עלינו לפנות, כי נראה לי שצריך לפחות חצי מהן...

אפרט בקצרה עד כמה שניתן:

1. מאז החתונה, נוכחתי לדעת שבעלי הוא אדם בעל אופי קר מאוד ולא מחצין את רגשותיו-מאד קשה לכל אישה נורמטיבית, שמצפה למילה טובה, הערכה, געגוע. אצלנו זה כמו סוג של: האוכל טעים, תודה, וכן הלאה. אין הערכה לאישיות, תכונות ועוד. מחוות מצידי (פתק קטן, מתנה קטנה שנותנת הרגשה שחושבים עליך, לא גרמו לו ללמוד מכך, וגם לא קאוצ'ר אצלו טופל). הסברתי לו בשיחה רגועה, מה אני צריכה ולאיזה יחס אני זקוקה, ללא הצלחה! 

בנוסף-מאד ציני! מסוגל לשים מוזיקה ואומר שזה כדי שתהיה לו מוזיקת רקע נעימה יותר מהבכי שלי.

2. אין חשק מצד הבעל לחיי אישות. פשוט מיותר לו על פי דבריו. גם אם כן, נמשך לתחילת התהליך, אך את המצווה עצמה קשה לו לקיים. כלומר, אינו זקוק להנאה שלו, לדבריו. ניכר שהוא איסטניס מאד, וגם באמת קר לכל העניין בצורה מפליאה. 

3. בעלי הוא אדם מאד איטי. באופן ממש חריג. יכול לנעול נעליים ולצחצח שיניים במשך יותר מחצי שעה, לדוגמא. דבר זה מעיק מאד, מפריע, גורם לעימותים עם המשפחה, 

4. שמתי לב שהוא מאד קר לענייני מצוות וזה ממש מכאיב לי ומנוגד לכל מה שדיברנו עליו בפגישות.

אם בתחילה עוד יצא פה ושם לתפילות, היום כל התפילות הן בבית, מתי שמתחשק לו, (כן, שחרית גם דקה לפני השקיעה!), וגם בשבת לעיתים... שזה ממש הורס לי ולילדה את תחושת הקדושה ומייאש אותנו מאוד. 

5. היו מקרים רבים, ועדיין, של שקרים מצידו. אמרו לי שזה מכיון שהוא חושש כי אני מלחיצה. אך עם כל הכבוד, יש דברים שלא עושים, הן מצד ההלכה, והן מצד היושר והאמון שיש בין בעל לאשה. הוא לא מפסיק לשקר - גם לאביו, גם לאימו, גם ליועצת הנישואין אצלה טופלנו שנה ללא הצלחה. (הוא לא היה פתוח ולא דיבר אמת...). 

6. היו מס' מקרים בהן נהג בניגוד להסכמות שהיו ביננו, מאחורי גבי. כמו: מחייב בבית רמת כשרות מסויימת, ומאחורי הגב עושה מה שבא לו.

7. אין לי עזרה בבית בשום דבר! אני עובדת במקצוע מאד תובעני ואין לי שום עזרה. עקרונית הוא מוכן לעזור אך אופיו האיטי וגם משיכתו לשבת מול מחשב ולהתמרח (אפילו בימי שישי בשעה 14:00, כשעוד לא התפלל שחרית ולא עשה קניות לשבת, כי ביום הזה אינו עובד, וקשה לי ככה!!)

הרשימה עוד ארוכה. הוא טופל אצל קאוצ'ר וטיפלנו יחד אצל יועצת ולא הלך. 

מה אפשר לעשות?

אף אחד לא מושלם, אך אני רואה שמציאות חיינו אינה בריאה כלל ומדובר כאן באדם שנמצא בקושי עמוק, וזקוק לטיפול מעמיק ומשחרר. לא חושבת שאני אמורה לקבל אותו כך, מעדיפה להתגרש. ממילא אני עושה הכל לבדי., וכל מה שקורה איתו שובר אותי.

יש בכלל סיכוי לנישואין כאלה? אין לי כח לטפל ורק בעוד 60 שנה להגיע למצב 'סביר'.

אין לנו כסף לטפל. יודעת כמה זה חשוב אך יש לנו חובות רבים כתוצאה מכך שלא עבד לפחות 3 שנים.

אם יש כיוון, ניקח הלוואה ונטפל. אבל אין לי כח לאכזבות. שבעתי די!

תודה מראש!!