בעיות קשות בנישואין

שלום לך איש יקר אכן ניכר מדבריך שהמצב לא פשוט ואפשר להוסיף שאתה נשמע במצוקה .לא רואה כיצד מתקדמים. מה שבלט לי מדבריך הוא, שבכל המצב המסובך,אשמים אשתך והוריה. האמנם? האם יתכן מצב ,בו רק צד אחד נוטל חלק וטועה, ואילו האחר יודע מה נכון ומה לא ולפי זה חושב ומגיע למסקנה שצריך לפעול? כיון שהראית רק צד אחד, אני מעלה שאלות ותהיות כדי שתבדוק את עצמך ותשתדל לענות עליהן. אני מניחה שהתחתנת עם אשתך כי חפצת בכך.

 

כי היא מצאה חן בעיניך. האם לא ידעת מראש שאתם הולכים לגור ליד הוריה? האם שוחחתם על כך? האם הם התחילו להתערב בתחילת הדרך או רק בהמשך? [זו שאלה שכדאי להבחין ולבדוק אותה הטיב] יתכן -וזו רק השערה- שהתקשורת ביניכם לא כל כך התקדמה לכיוון חיובי ואשתך היא זו שבחרה לשתף את הוריה,והם מצידם ראו את צערה והחלו להתערב? אתה יודע את התשובה. ובכלל מדוע היא היתה זקוקה להם ורצתה לגור בקירבתם? מדרך העולם שאישה כמו גם איש ,מצד טבעם,רוצים לעזוב את בית הוריהם ולבנות בצורה עצמאית את ביתם. [עדיין רוצים קשר טוב עם ההורים אך לא עד כדי התערבות] מה קרה אצלכם שהניע אותה להיות קרובה כל כך להוריה? שים לב למה שכתבת לגבי היועצים. בפעם הראשונה כתבת, ואני מצטטת:"הדבר הטוב שהרווחתי הוא לעבור למקום יותר רחוק" ומה אשתך הרוויחה? האינטרס הוא זוגי. הלא כן?הרי במהלך שכזה שני הצדדים אמורים להרוויח. לגבי הייעוץ הנוסף,ציינת שהיועצת המליצה לחזור לגור במקום קרוב להוריה וזה,אני מצטטת:" איכזב אותי שהיא תמכה במעבר קרוב להוריה". ואני שואלת.

 

היכן כאן האינטרס הזוגי? היכן ה"ביחד"? אומר בזהירות על פי מה שהצגת בשאלה. ששניכם התנהלתם ועדיין מתנהלים האחד ליד השני כשכל אחד מושך לכיוון שלו ואין התנהלות משותפת,הקשבה לרצון הזולת. כמו כן לגבי יחסי האישות: ציינת שאין ביניכם כמעט דבר קרוב לשנה ושאשתך מאחרת בהליכה למקווה ואותך זה מגעיל. לא היה ברור מה מגעיל אותך? עצם יחסי האישות בינכם או שאינה הולכת בזמן לטבול ? מה שנראה הוא, שהתקשורת ביניכם לקויה ובצורה כזו ,כל אחד מביט על רעהו בעין לא טובה, שיפוטית ומפרש כל דבר לרעה. אין צורך גם להיכנס לכל הדוגמאות שהבאת,שהרי שורשם הוא בחוסר הפירגון ובחוסר הראיה של ה"ביחד". כל אחד דואג ומושך לכיוונו. ברגע שדבר זה ישתנה ,יהיה סיכוי שתלכו האחד יותר לקראת השני,תסכימו -מתוך רצון פנימי לוותר לשני [ואי אפשר בלי זה ] אז בעז'ה התמונה תשתנה. כלומר צריך לבדוק את שורש הבעיה.

 

לבדוק מה קרה שנישאתם? איך היתה התקשורת אז? על מה היסכמתם ועל מה לא? האם הצלחתם לראות האחד את צרכיו השונים של השני? ולו אף רק קצת? אילו שאלות שכדאי לתת עליהם את הדעת, לזכור שאין כאן משחק של "משיכת -חבל" כל אחד לצד שלו .פעם אני מתאכזב ופעם היא. יש לשאוף למשהו יותר הוליסטי ששיך יותר לשניכם כזוג.

 

אני גם מניחה שלילדים לא קל לגדול בסביבה כזו. הייתי מציעה לבדוק את הנושאים הללו. וכפי שהבנתי אשתך אף רוצה ללכת לייעוץ נוסף. תנצל את ההזדמנות ולכו ביחד,ולפני שאתם פונים, בדקו טוב למי אתם הולכים שלא תחזרו שם על אותם מנטרות. לפני שהולכים לכיוון של גירושים לפתוח את הלב, לתת צ'אנס, ללמד לראות את הדברים קצת אחרת ויכול להיות שדברים ישתנו לטובה. בעז'ה תעשו ותצליחו

 

פישר רחל פסיכותרפיסטית ויועצת זוגית-משפחתית