מאכזבת את בעלי

אישה יקרה: ניתן לחוש את התיסכול שלך בין השורות. אכן לא נעימה היא ההרגשה שאת גורמת לבעלך אכזבה,ואולי תחושות נוספות שלא פירטת כאן. יחד עם זאת ציינת שאתם ,ב"ה, עברתם דרך ארוכה בזוגיות שלכם,וזה לעי"ד דבר מבורך. זה מעיד על רצון לתיקון, וכדבריך,על עבודה שנעשתה בשטח, לשיפור ולהתקדמות שלכם כזוג. כתבת, שעליתם על דרך טובה בהרבה דברים, אך בתחום האישות נותרו מס' קשיים. אז אם נסתכל על תמונת הזוגיות [ע'פ דבריך] האם אפשר לומר שהרוב טוב? אם כן ,יש סיכוי שגם בתחומים הנוספים,תוכלו בעז"ה להתקדם. לעתים זה לוקח זמן רב יותר, אבל כשיש מודעות ותקווה, הסיכוי לשינוי עולה לעין-ערוך. לענייננו:כתבת ואני מצטטת:" זהו,עכשיו אני לוקחת על עצמי לעשות מאמץ..וזה לא כל כך הולך לי…" צריך לברר.מהו המאמץ אותו את עושה? האם זה בכיוון שבעלך רוצה? אוהב?. האם דיברתם על כך בצורה מפורטת? מאד חשוב לרדת לפרטים,כדי להבין,מה בדיוק מפריע לו? [חוץ מהתדירות של כמה פעמים בשבוע] מה הוא כן רוצה ואוהב? להזמין אותו לשיחה יזומה,כן יזומה,כך שהוא ירגיש שהענין חשוב לך. [בתקווה שזה אכן כך] שאת יוזמת שיחה ומפנה לכך זמן ומקום, אולי לצאת לבית קפה אינטימי,או לכל מקום אחר שנעים לשניכם.זאת כשהוא יודע שאת באה עם רצון ולב פתוח לשמוע על הדברים "הקטנים" [כי באמת מה שמפריע למישהו-עבורו זה לא קטן] להאזין בקשב ולבדוק את עצמך,מה מכל זה את יכולה לעשות,ללכת לקראת..לעי"ד. שיחה שכזו כבר יכולה לעשות לו טוב. לגרום לו לדעת,שהוא חשוב ויקר לך. תהליך זה, לכשעצמו, כבר יכול להפחית אצלו כעסים ותסכולים. שהרי למרות שכתבת שהוא רוצה יותר,הרי שלרצונו זה מתלווים גם רגשות. זו הרי לא רק הפעילות המינית גרידא,אלא גם מה שמתלווה לכך. הסיפוק הוא לא רק מהאקט עצמו,אלא מהרגשות והתחושות הנלווים. כמו, שימת לב שאת מפנה זמן לכבודו. שאת באמת משתדלת במה שאת יכולה. יחד עם זאת-לאחר קיום שיחה שכזו, יתכן שהוא יבין שחלק מהדברים שהוא היה רוצה שיקרו, את באמת לא מסוגלת לתת. אבל-יש לציין-שיש סיכוי טוב שהוא יבין, שהחוסר יכולת שלך למלא את כל מאוויו,נובע ממקום אחר. ממקום של חשיבה עליו,ממקום של בדיקה עם עצמך ולא ממקום של חוסר אכפתיות וחוסר התחשבות אלא ממקום של השתדלות שלך כלפיו. יש סכוי שאז הוא יבין ויפנים, את מה שאת יכולה לתת וגם את מה שאינך יכולה. אשתף אותך,שסוגיה זו עברתי עם כמה זוגות ואני מדברת מנסיון.כשהבעל יודע ומבין שאשתו אכן עושה ועשתה את מה שהיא יכולה, משהו בנפשו נרגע. ודבר כמעט אחרון,יתכן [אולי כן ואולי לא] שדווקא,כששניכם תהיו יותר רגועים ,בלי רגשות של כעס או אכזבה,משהו טוב יפתח בפניכם.משהו ישתחרר. זה איחול וברכה ,אך כמובן זו לא הבטחה. כי כשאנו מרפים, אנו מאפשרים לעצמינו לקבל מתנות שלא ציפינו להם. ואחרון ממש: כדאי שתדעי.את אינך אחראית על כשלונותיו בתחום המיני. זוהי לגמרי ההתמודדות שלו. נכון את יכולה וגם מוכנה לעזור.לתת את מה שביכולתך. לתת מתוך אהבה כבוד ואיכפתיות.אבל אל לך לקחת על עצמך,רגשות-אשמה לא לך. בעז"ה. תעשו ותצליחו בברכה רבה פישר רחל פסיכותרפיסטית ויועצת זוגית-מינית לאתר: / rahelfishe.co.il/new