השפעת הזוגיות על המשפחה והילדים

מאמר שמיני:

מבוא:

מאמר זה, קודמו וזה שיבוא בעקבותיו, מבוססים ומבוססים על הזוהר הקדוש והקבלה.

יש לציין שהדברים העמוקים הללו נכתבו לפני מאות שנים והם תקפים בכל עת. הם עשויים להישמע ארכאיים וישנים לאוזן המודרנית והפוסט-מודרנית. אנו מאמינים שתוקפם לעולם לא יתממש, למרות שאנו יכולים להיות גמישים יותר בהבנתם.למשל, תוכן המקור מתייחס לאם ולאב ולהבדלים ביניהם. יחד עם זאת, כיום, למשל, יש תופעה של אם חד הורית, שאנו יודעים שהיא מסוגלת לגדל היטב את ילדיה, למרות היעדר אב.

במאמר זה אדבר בשפת המקור המתייחסת למשפחה שיש לה אמא ​​ואבא.

נאמר בחומש בראשית: "ויברא אלוהיםאיש בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו."מכאן אנו למדים שהאדם נברא כביכול בצלם ה', הוא דומה לו ואפשר כביכול להקביל ולהידמות לאדם לה'.

מבואר בספרי הקבלה והחסידות שסוד ההתגלות האלוקית מתגלה באמצעות "עשר הספירות" [שהזכרנו במאמר הקודם]. אלה "ספירות" הם סוג של מבנה רוחני המקביל לגוף ולנפש האדם. כלומר, בעזרת התבוננות בגוף ובנפש האדם ניתן ללמד על סוד ההנהגה האלוהית בעולם בעזרת אותן "עשר ספירות.".

ספירות אלו מחולקות לחלוקה עיקרית של ראש וגוף. 

החלק הראשון: הראש. יש לו שני ממדים גלויים הנקראים ספירת החכמה וספירת החכמה. מעליהם יש מימד הולך ונעלם המכונה ספירת הכתר והוא שוכן מעל הראש.

החלק השני: הגוף. הוא מבטא את שבע הספירות הנותרות: חסד, גבורה, תהילה, נצח, תהילה, יסוד והוד..

נאמר בכתבי האר"י שאפילו מבנה המשפחה מקביל לעשר הספירות.

במבנה הזה, ההורים תואמים לראש שמכיל חוכמה ותבונה. הילדים מתאימים לשבע הממדים. 

מכאן נוכל ללמד על מקומם של הורים מול ילדיהם, כמו יחס הראש לאברי הגוף.

ההורים מסמלים את 'הראש', והם אכן ראשי המשפחה. כשם שהראש עומד מעל הגוף ונותן לו הנחיות, כך ההורים מנהלים ומדריכים את הילדים.הילדים מסמלים את שבע הספירות, הנקראות גם 'the measures' . המדידות מבטאות את המקום הרגשי המושפע ישירות מהמסרים שהוא מקבל מהראש – מהחוכמה וההבנה ובעצם מההורים.

כאשר ההורים מנהלים דיאלוג ילדותי, כגון:"הילד פגע בי, אז אני אחזיר לו", אוֹ "הוא עשה לי את זה ואני אחזיר לו כך", הם לא קשורים להורה'ראשם, אבל מורידים את עצמם בעיני ילדיהם, מאבדים את המקום ההורי, זה בגלל שהם מדברים איתם בצורה ילדותית ולא הולמת.

חכמינו השתמשו  בגמרא בלשון המבטאת גם את ההשפעה הפיזיולוגית הבלתי זהה של ההורים על הילד: "תנו רבנן: שלשה שותפין יש באדם- הקב"ה אביו ואמו", ואז מוסיפים לכתוב בלשונם המיוחדת, שמהאב הילדים קיבלו את "הלובן" שממנו יוצאים עצמות, גידים, ציפורנים, המוח שבראש ולובן העין. ומהאם הילדים מקבלים את "האודם" שממנו יוצאים עור, בשר, השיער, והשחור שבעין. ואחרון חביב שם, הקב"ה נתן בכולם רוח ונשמה.

כלומר, הילדים מקבלים מההורים דברים שונים. יש כאן שילוב צבעים 'אודם עם לובן'. כמובן לצבעים הללו ישנה משמעות נפשית; האבא מסמל את החכמה, והוא זה שנותן בתהליך הולדת הוולד את טיפת הזרע [הלובן]. האמא לעומתו, מסמלת את הבינה, זאת כיון שבינה מתכוונת להתבוננות בדברים ובפירוטם,  וכך ברחמה של האם מתפתחים כל פרטי הוולד.

החכמה מתוארת בזוהר  כמו 'נקודה'. נקודת החכמה- הכלל השכלי. הבינה כאמור מפרטת, מרחיבה את נקודת החכמה, מקרבת אותה למציאות. היא יורדת לפרטי המציאות ומתייחסת אליהם. על פי סדר הספירות, החכמה רחוקה יותר משבע המידות, לעומת הבינה שבאה במגע עם הספירות [המידות] הקרובות אליה.

כך גם בסוג ההשפעה של ההורים על ילדיהם; התכונות הנפשיות של החכמה והבינה מקבילות 'לאבא ולאמא':

'הלובן' שהאבא מעביר לילדו, הוא המקום הנפשי היציב והחזק כמו העצמות, הציפורנים והגידים. זה המקום "העצמי"- העצמיות הבלתי תלויה שהילד רוכש לעצמו. מקום המאמין בעצמו מעבר ליחס לסביבה המקיפה אותו.

'האודם' שהאמא מעבירה לילדיה, בא לידי ביטוי בבשר הרך והגמיש המבטא בנפש את היכולת של הילד להתאים עצמו לסביבתו. "האני הסביבתי" [בשונה מ"אני הייחודי" שמקבל מהאב].

כלומר, הילד מקבל מהאב את התכונות הנובעות 'מנקודת החכמה'. תכונות של יציבות ולעיתים אף נוקשות שנמצאים בלובן העצמות. האב מעניק לילדיו מסרים יציבים ועקרונות מנחים. כל אלו אמורים להשריש בילד זהות עצמית בעלת תוקף וזקיפות פנימית, המאפשרת לילד להציב יעדים ולעמוד בהם, להתגבר על מחסומים שהסביבה מציבה בפניו.

לעומת זאת אצל האמא ההעברה שונה. היא יותר קרובה לילדים. היא נושאת אותם ברחמה. הם בשר מבשרה. היא מניקה וקרובה אליהם גופנית ונפשית, כמו 'הבינה', שקרובה יותר למידות [לשבע הספירות, שמבטאות את הרגשות]. תכונת הקירבה והחום של האם, תפתח בילדים את החלק הגמיש הרך יותר, כמו העור והבשר [לעומת העצמות]. זה עשוי להוליד אצל הילדים מקום נפשי בריא  הקשור לסביבה, שיודע כיצד להתייחס לסביבה ויודע להסתדר איתה. היא תפתח בילדים את ההכרה שהם זקוקים לחום לקירבה, ושהם אף ידעו להעניק חום ואהבה לסביבתם.

כמו שגוף בריא ושלם זקוק גם לעצמות[האב] וגם לבשר [האם], ונפש בריאה זקוקה לחוסן נפשי[האב] ולגמישות [האם], כך הילד זקוק להשפעה של שני הוריו.

אמנם לכל אחד מההורים יש גם עצמות וגם בשר, חוסן וגמישות, מימד של 'אני עצמי' ו'אני סביבתי', השייכות של הלובן לחכמה -לאבא, ושל האודם לבינה- האמא, היא באופן יחסי.

יתכנו מצבים שבהם האב הוא דווקא טיפוס רך יותר והאם תהיה טיפוס של אדם מרוחק ונוקשה, וכמובן תהיינה לכך גם השפעות על הילדים אבל זה לא בהכרח השפעה גרועה.

במאמר דיברתי על הכלל. מה שקורה בדרך כלל, ולא על היוצא  מהכלל, שאף לו יש מקום במיוחד בדורנו. 

מקווה שהצלחתי במידה מסוימת להאיר ולהעביר את דברי הזוהר הקדוש. דברים המתייחסים לתפקידים הבסיסיים של ההורים מול ילדיהם. מקווה גם שנוכל ללמוד מרעיונות עמוקים אלו עקרונות  לחיינו בתור הורים, ולדעת לחזק מה שנזקק לחיזוק ומודעות.

בשבוע הבא, בעזרת השם, אמשיך לכתוב על השפעת ההורים על ילדיהם בדרכים והיבטים נוספים על פי דברי הזוהר הקדוש.

שתהיה לנו שבת שלום, שבוע טוב ובשורות טובות.Amen

For inquiries:

Rachel Fisher, 054-6600113

Email rahelfisher@gmail.com

rahelfisher.co.il website