אמא לבנים נצלנים

שלום לך אמא צפורה אפשר להבין את תחושותיך.את מרגישה שבנייך באים אלייך,רק כשמצבם הכלכלי קשה ואז באים לבקש עזרה. האמנם זה כך? גם אם יש לך יכולת לעזור וגם אם לא, את בודאי ראויה לכבוד ויחס בלתי מותנים מכל אדם ובודאי מצד בנייך. תצאי מתוך הנחה שאינך חייבת להם דבר.את שלך עשית בעודם קטנים ובוגרים. כעת הם גדולים, הקימו משפחה,גם התגרשו אבל זה ענין שלהם.הם אמורים לעמוד על רגליהם. זוהי נקודת היסוד! כמובן מותר ואף רצוי לעזור לילדינו כשהם במצוקה,וגם אם אינם במצוקה. פשוט הדבר שאנו רוצים להעניק להם. אלא מה? הכל מתוך בחירה וחרות. לדעת ,להחליט מתי להעניק וכמה, גם אם בודאי ,אנו קשובים לצרכים שלהם.הנקודה המכרעת היא ,שאת תחליטי אם את יכולה\ רוצה, לתת, וכמה את מוכנה לתת. דבר נוסף: אין זה משנה מה היה כשהם היו קטנים. מן הראוי לחיות כאן ועכשיו. רגשי אשמה לא יועילו לעצם הענין בו את נתונה . כולנו עושים טעויות. אז מה? טועים ולומדים מהטעויות וממשיכים. אין צורך לחפור בעבר,בענינך זה בודאי לא יועיל. הייתי מציעה לך, לחשוב על הדברים לראות מה מתאים לך ,מכל הנאמר כאן.ולאחר שהדברים יותר ברורים עבורך להציע להם להפגש אתך במקום שנוח לכם. תחשבי אם כדאי לך להפגש עם כל אחד בנפרד,או עם שניהם ביחד? מה שמתאים לך. את יודעת זאת. תאמרי להם בנחת,כמה הם חשובים לך,כמה את אוהבת אותם ויחד עם זאת שאינך ה"כספומט " שלהם. תסבירי להם את הרגשתך.שאת חשה מנוצלת [כך הבנתי מתוך דברייך] ואינך רוצה לתת מתוך מקום שכזה. שהיית מבקשת שיבואו אליך, גם סתם כך. לשבת לדבר,להקשיב האחד לשני. וגם שתרגישי חפשיה לומר כן או לא. זו זכותך ומותר לך להחליט על חייך, על כספך! אני מניחה שדברי אילו עלולים להרתיע אותך.להרתיע ,שמא בנייך יעזבו אותך לאנחות. אז רוב הסיכויים שלא יקרה כך. נכון אולי תגובתם הראשונית ,תהיה כזו, אך אם את מודעת לכך,אל לך להבהל. תני לדברים לחלחל בתוכם,ואחרי כמה ימים תראי מה קורה. הרי תמיד יש לך אפשרות לחזור להיות ה"כספומט" שלהם. הלא כן? כדאי לנסות דרך שונה ולראות כיצד הדברים יפעלו כמובן יש לתכנן את הדברים המילים הרצונות מראש,לבוא לפגישה מוכנה בברכת הצלחה רבה בעז'ה פישר רחל 0546600113 פסיכותרפיסטית ויועצת זוגית משפחתית