הרהורים על אימהות -חלק ב

במאמר הראשון דיברנו על  נושאים כמו: אידאות שההורה בא אתו לנישואין וחושב שיצליח להטביע זאת בילדיו. ומצד שני,הכלה.גמישות.אהבה ללא תנאי{יש באמת דבר כזה?]

מה באמת תוקע אותנו ביחסים עם ילדינו?  ויותר מכך, מה גורם לנו לכעסים ויחסים מתוחים מולם?

יש לכך סיבות רבות אך נייחד את ענייננו במושג:"רגשי-אשם"!

מהם רגשי אשמה? לכאורה זה דבר חיובי להרגיש אשמה כשעשיתי לא טוב. האמנם? האמת שרגשי אשמה ,

אלו רגשות שתוקעות אותנו בכל מערכת יחסים ובפרט עם ילדינו האהובים והחשובים לנו כל כך. אז מה רע בזה? ידוע שאצל הקתולים,אדם שמרגיש שעשה חטא,הולך לכומר, נכנס לתא הוידוי,אומר מה שאומר,יוצא ,נותן סכום כסף לכומר ובזה תם ונשלם הטקס עד… לשבוע הבא.שוב חוזר  על אותו ענין,אותו חטא, וחוזר חלילה. הטקס שם בפנים,יחד עם האתנן שנותן לכומר וזוהי כפרתו .האמנם?

רגש אשמה כשמו כן הוא. זה רגש שנותן לנו הרגשה שאנו לא בסדר. שמשהו לא טוב אצלנו,שאנו אשמים.כשמישהו מסתובב עם רגש כזה זמן רב,הוא פשוט נופל.נופל רגשית מנטלית חש עלוב ושפל.

אז מה עושים? אנו באמת לעיתים עושים ופועלים לא כראוי. זה קורה. זה טבעי. זה נורמלי ואפילו בריא.

מי שעושה -גם טועה! אין מנוס מיזה.  אלא מה? אנו מאמינים שאם אכן חטאתי-קמתי. אם זיהיתי אצלי,

טעות, אפעל באומץ וכנות אראה מהי אותה טעות ואפעל לתקן אותה [מה שנקרא: לחזור בתשובה].

חבריה, זה לא מסובך.זה לא קשה. כשאנו מסוגלים לעמוד באומץ מול עצמינו, לבדוק מה קרה.אם אכן עשינו משהו מול ילדינו שלא כראוי,להודות בכך מול עצמינו ומולם, להחליט מה נכון להמשיך לעשות ומה לא, אפשר גם לבקש סליחה.מה שנקרא:לעשות נקיון, ומכאן והלאה להישיר מבט קדימה ולהמשיך קדימה והלאה!

אין יותר צורך להתברבר עם מה שהיה. מה שהיה נגמר! פשוט להתרכז בעתיד.במה שאנו בוחרים לעשות ביום שאחרי. הרבה פעמים,אנו לא משחררים.ממשיכים להסתובב עם רגשי האשמה.למה עשיתי כך? הכל בגללי? אני כזו דפוקה. אין לי סיכוי כאימא. וכן הלאה. אז לא! כדאי לשנות דיסקט. אחרי שהבנו מה קרה,"ניקינו את השולחן", אנו קמים. אנו חזקים ונבונים יותר ואין יותר מה להצטער. חז"ל לימדונו עיקרון חזק. כשרוצים לעשות דבר-מה,להתכונן לקראת.. לפעול וכל דבר אחר,אזי לפני הפעולה,לתת את כל הכוח,לפעול במלוא המרץ.לעשות הכי טוב שאני יכולה. אחרי שהפעולה נעשתה, זהו זה,לא נותר לנו אלא לקבל את מה שיש,זה כבר לא בידיים שלנו, ומה שיצא-אני מרוצה! שהרי במיילא  אין לי אפשרות לשנות.  כאן נמצאת המכשלה: האם אפול לרגשי אשמה?הרי יכולתי לפעול כך ולא אחרת? אין סוף למחשבות הטורדניות הללו. אני בודקת את עצמי. עשיתי מה שיכולתי? כן. השתדלתי? כן. ומה יצא ? הפוך מימה שהתכוונתי. בידי הבחירה ,לקונן על מר גורלי,כמה אני מסכנה. כמה אני לא יוצלחית. אבל לא! לקום בגאון מכיסא הנאשמים, לעבור לכיסא המנצחים. מדוע? כי עשיתי הכי טוב שידעתי ויכולתי.הדרך היא העיקר!  השאר נתון בידי שמיים. ובאמת באמת באמת ,בפנימיות זה הכי טוב ,גם אם נראה מבחוץ שזה רע.

גם אני רציתי שהדרך החינוכית בה חינכתי את ילדי. תצליח! השתדלתי,השקעתי המון משאבים בכיוון שהיה רצוי ומקובל בעיני. אבל מה לעשות שמלמעלה חשבו אחרת? וזה הכי טוב. אני  מרגיעה את עצמי ואומרת בתוך ליבי. בעומק העניין, מה שיצא זה הכי נכון! אומרת לעצמי: דווקא את קיבלת את הילדים הללו, הפחות ממושמעים.היותר מרדנים. את יודעת למה? כי היושב במרומים, סומך עליך,יודע שתוכלי -כמובן בעזרתו- לעבור איתם את הדרך הלא פשוטה הזו,להיות גמישה, לחשב מסלול מחדש, והכל מתוך אמונה  וידיעה שזה רצון ה', בורא העולם, שמיטיב עם ברואיו. .כדאי רצוי ומומלץ לבחור בטוב . לבחור בחיים, ולו גם אם הם מורכבים.

להשקיע אנרגיות בעתיד.המשיכה כלפי מטה, לא מועילה.זו עצת היצר -הרע המחופש לטוב.אין שום צורך לשקוע באין סוף חרטות ואשמות. הייתי שם בדקתי,שיניתי והנה אני עם הפנים לעתיד!

זו דרכי, ואני החלטתי לבחור בטוב . לבחור בחיים ויש לי ב"ה אחלה של חיים. מאחלת גם לכם, דרך צליחה,עם ולמרות כל המהמורות. לא נורא ,זה בא לנו כדי שנמשיך להיות עירניים שלא נרדם בשמירה. שיהיה  לנו ענין בחיים. וגם אם ניפול-זה בסדר -נקום!  אפילו על צדיק נאמר: "שבע ייפול צדיק וקם" ואם כך מה לנו כי נלין? ניפול מאה פעמים ויותר ונקום שוב ושוב.זה בסדר . זה תקין ובכך נסלול את דרכינו הייחודית אישה אישה ודרכה-השייכת רק לה. בהצלחה

מוזמנים להיכנס לאתר שלי: