יחסים במשפחה ומציאות טובה

"קוקי ,אנו רוצים להזמינכם לשבת אחיות בתאריך.."
שמעתי שמחתי הפנמתי!
השבת מתקרבת,והנה בתנו המקסימה רוצה לבוא אלינו לאותה שבת
[זו הבת שהתגרשה עם 4 ילדים מדהימים וקטנים].
לא עברו ימים רבים וכלתי החמודה מתקשרת: "קוקי נשמח אם תבואי 
ביום ששי,[זה לפני אותה השבת] לפעילות עם אלה [הנכדה] ואני בעז'ה
אעביר אותה". גם בני הצעיר,רצה שנישאר בבית.
מה עושים? לעלות לירושלים ולחזור לבשל ,לא בא בחשבון. 
ליסוע לאחותי או לא? ואז מה אומר לבתי עם ילדיה? ולבני היקר?
 מה לא אסע לסדנה הירושלמית שמעבירה כלתי ומשתתפת בה נכדתי? 
וככה, עם התלבטויות רבות אני שואלת את עצמי: מה הכי טוב לעשות? מה הכי נכון?
והכל, מתוך שיקול מבורר ומתייחס למציאות.
גיליתי הפעם ובעצם -כל פעם- שברור מחשבתי, שקיפות וכנות, זה מפתח פלאים להתמודדויות בחיים.
במצב כזה, שאנשי המשפחה-כל אחד מושך לכיוונו- [ומבחינתו הוא צודק],
אתה צריך לשים את כל הנתונים על השולחן,[של עצמך] להחליט מתוך חשיבה ושקול דעת, 
מה הכי נכון לדעתך, וכך לפעול! לומר לאנשים הקשורים מה החלטת,בלי ייסורי מצפון.!
ואם קשה לך, תגיד לעצמך:" עשיתי הכי טוב שיכולתי במצב הנתון.שקלתי את הנתונים הטיב.
כשאתה בטוח בעצמך שהחלטת טוב, המסר יעבור בצורה הכי טובה והכי מכובדת.
פעם אנו מחליטים כך ופעם אחרת, לפי המצב ואין מה לחשוש מימה יגידו!
זה מתוך ניסיוני הקטן.
לעומת זאת כשאתה מתחיל להתפתל, ומנסה כל הזמן לרצות את האחר, פשוט לא תצא מיזה.
הראשון עלול להיפגע  והשני גם כן,וכן הלאה. המפתח נמצא אצלך: "תחשוב טוב -יהיה טוב" [כמאמר הרבי מלובביץ]
לעולם, אבל לעולם, לא נוכל לרצות את כולם. לכן תסמוך על עצמך, תפעל לפי הנתונים ותחליט.
יתכן שמישהו בכל זאת יפגע. לא נורא ,נוכל להסביר לו בפתיחות ובנעימות.  יש סיכוי טוב שהוא יבין.
אנשים ובני משפחה קולטים אותך.אם אתה פועל מתוך יושר וכבוד לזולת או מתוך אינטרסים לא עניניים.
אנו עושים את המירב וה' הטוב, ידאג לשאר. ושלום על ישראל. 
הארה: שלא תחשבו, גם אני יכולה ליפול בדברים הללו, להצטער שלא פעלתי כראוי. אבל זה בסדר. זה חלק מהחיים,וכל פעם ,אם אנו אכן הולכים בדרך זו, אנו מתחזקים ופועלים טוב יותר.
נאמר:"שבע יפול צדיק וקם" ואנו? מה עלינו? ברור שניפול,אך מה שחשוב, שנקום בעז'ה.
שבת מבורכת וחודש טוב