גאולה: זוגית, כללית ואישית

מהי גאולה? 

במבט ראשון (לפחות לי) זו נראית מילה "גדולה", מורמת מעם. משהו שאנו שואפים אליו, מקווים להגיע אליו. נדמה לנו, שכשהגאולה תבוא - הכל יהיה כל כך טוב, רגוע, ברור ובהיר. האמנם? 
והאם יש דבר כזה גאולה זוגית? גאולה אישית?האם הן  קשורות לגאולה הכללית?
במאמר זה ננסה, ולו במעט, להבין משהו על ענין זה.

משמעות הגאולה

גאולה במשמעותה הרחבה היא לא דבר טכני, חיצוני, שיכול להופיע אצלנו out of nowhere, בשלימות ובבת אחת. גאולה היא תהליך. תהליך של התעלות החיים תוך כדי התבוננות ושימת לב למתרחש, בין אם מדובר בחיי הפרט או בחיי אומה. גאולה היא תהליך פנימי שכרוך בשינוי מהותי.

הגאולה הגדולה והמפורסמת ביותר שלנו כעם היא היציאה מגלות מצרים. פרק הזמן שנדרש לנו, כעם, לצאת מגלות לגאולה היה כארבעים שנה. היה עלינו לצאת מנפש של עבד לנפש של בן-חורין. היה זה שינוי שנצרך לו זמן רב, כדי לשנות את תוככי הנפש. להיות בן חורין זה חשיבה אחרת, הרגלים אחרים, מעשים אחרים. להיות בן חורין זה לקחת אחריות על החיים. 

אתן  דוגמא קטנה: עבד אינו רגיל לחשוב עצמאית. הוא כבול לאדונו ומחכה למוצא פיו. האדון אומר לו מה ואיך לעשות. כשייצא העבד לחפשי, בתחילת דרכו החדשה, יהיה לו קשה להחליט בעצמו על דברים. הוא לא הורגל לכך, אין לו דעת משלו. יהיה עליו לעבור שינוי פנימי מהותי כדי להפנים שמעתה הוא שמחליט מה ואיך לעשות.

מהי גאולת הפרט?

ומה לגבי גאולת הפרט- בין האדם לבין עצמו?ומה לגבי גאולה בזוגיות? היש דבר שכזה?
לאדם, כל אדם,  יש עליות ומורדות בחייו. במה נמדדת עלייתו? האם בזה שקיבל עבודה יותר טובה? הרוויח בפיס? התחתן? אלו בוודאי דברים נפלאים, אך השאלה היא אם הם "גואלים" את נפשו של אדם. האם דברים אלו מביאים את האדם להרגיש "אדון" על חייו, שהוא אחראי עליהם, לטוב ולרע, שהוא לוקח אחריות על מה שבשליטתו ואינו "נופל" על אחרים. לא בהכרח. כאמור, תהליך של גאולה פחות קשור לדברים חיצוניים שעוברים על האדם, אלא למה שקורה לו בנפש, בתוכו פנימה.

אתן דוגמא לכך: אדם עבר אירוע קשה, כגון מוות של אדם קרוב (לא עלינו). בוודאי הוא יהיה עצוב, זה טבעי. הוא גם יתאבל על המת. אבל כיצד יתנהג בהמשך: האם ימשיך באבלו? האם האירוע יכתיב לו את חייו ואת תפקודו (או חוסר תפקודו)? או שהוא יביט באומץ קדימה, יחליט להמשיך לנהל את חייו באיזונים המתאימים? האם ימשיך לעבוד, לחיות, לצחוק, ללמוד? לחיות חיים מלאים?

גאולה בהקשר זה תהיה לקיחת האחריות של האדם על עצמו. להיות המנהיג של עצמו. להצליח להחליט לחיות חיים מלאים על אף השבר. הגאולה הפרטית משמעותה לא להיות מנוהל על ידי החיים, אלא לנהל את החיים ביד רמה. על אברהם אבינו נאמר "בא בימים", ומסבירים כי אברהם היה בא אל ימיו. אברהם לא היה נותן לימים "שיעברו עליו" באופן פאסיבי, כשהוא מנוהל על ידי מה שמתרחש בהם. אברהם בא אל ימיו, באופן אקטיבי הוא החליט מה יהיה לו בחייו וכיצד הוא ינהל אותם..

זוגיות עם עוצמה

ונעבור לזוגיות עם עוצמה, זוגיות של גאולה: זוג שנשוי למשך זמן ארוך, מספר עשורים למשל, כיצד נמדדת גאולתו? אם הסברנו שגאולה הינה, בתמצית, לקיחת אחריות, אזי זה תקף גם במקרה של זוגיות. 
אלא שכאן השינוי הוא בשניים. 

אינה דומה זוגיות בשנה הראשונה לנישואין בשנים הבאות. ואינן דומות עשר שנות נישואין לעשרים. בכל תקופה יש שינויים. שינויים בהתאם למצב, לגיל שמשתנה, לילדים שנולדים \ גדלים \ מתחתנים ועוזבים את הקן. המצב משתנה, הגיל עושה את שלו, נסיון החיים מתעשר, וכן הלאה. אם בני הזוג הינם בעלי מודעות והתבוננות פנימה, הם אלו שיובילו את השינוי, יידעו לקבל אותו, להתאים את עצמם ולחיות חיים של ערך ומשמעות לפי המצב. אך אם חלילה ייגררו אחרי החיים (מה שלצערי קורה הרבה), אם לא ייקחו פסק זמן מידי פעם להבחין בשינויים שמתחוללים בחייהם, הרי שהם לא יהיו מוכנים לכך ועלולים למצוא עצמם במריבות, בכעסים על כך שדברים כבר לא מסתדרים כמו פעם, ועלולים חלילה ליפול לייאוש ואף לגירושין.

זוגיות של גאולה היא זוגיות עם מודעות. זוגיות בה יש התבוננות על מה שקורה ושיקרה בעז"ה. בני הזוג מנווטים את החיים, ולא הופכים להיות מנווטים בידי מאורעות החיים. זוהי זוגיות עם כיוון, עם מטרה. אלו חיים עם משמעות, וזו לעני"ד גאולה אמיתית. גאולה שמשמעותה להיות אחראים על מה ששייך לנו, לדעת היכן יש לנו אפשרות ליצור, לשנות, לעשות. ומאידך לדעת להרפות ולהסיר אחריות מדברים לא לנו. אותם דברים שקורים לנו, ויכול להיות שהם אפילו חשובים לנו ויקרים לליבנו, אך אין לנו אפשרות לשלוט עליהם. דברים אלה פשוט צריך לדעת לקבל, כי הם קורים אם נרצה או לא נרצה. זו גאולה.

אמונה בבורא עולם

אפשר להוסיף עוד קומה לבעלי האמונה: אדם עם אמונה בבורא העולם שיודע ומאמין שהכל מושגח מלמעלה, יידע אל נכון, שהוא צריך להשתדל בעשיית אותם דברים התלויים בו. לגבי שאר הדברים, שכאמור יכולים להיות קשורים אליו וחשובים לו, אם אין לו אפשרות לשנותם אזי יסמוך על הבורא, יידע שהכל ממנו והכל באמת טוב (גם אם לא נראה תמיד כך בגלוי). אדם זה יהיה יותר במנוחה פנימית, רגוע יותר לגבי חייו, חיי קרוביו ואהוביו. זה יהיה שכרו, וזו תהיה גאולתו. 

יהי רצון שנזכה להכין את עצמינו לפסח, חג הגאולה.וכן לשבועות- החג של הגאולה הרוחנית. להיגאל בכל הגאולות בעז"ה. אנו נעשה ו-ה' מלמעלה יעזור.