פרישות מהאישה

תארת הרגשה של ביזוי והשפלה, לאדם החושב, שיש מניעה מלהתייחד עם אשתו ולקיים יחסי אישות בזמן ההריון וההנקה. ובכן נתייחס קודם להלכה בשולחן ערוך: נאמר שקיום יחסי אישות בחודשים הראשונים פחות טובים לאישה ולעובר .בחודשי האמצע,טוב לאישה וטוב לעובר, וכן על זו הדרך. אין שום מניעה הלכתית לדבר זה.להיפך,יש הדרכה מה ואיך..וכן אחרי הלידה: לוקח זמן ארוך [כחודש וחצי בערך]עד שהאישה יכולה להטהר שוב ולחזור ולהתייחד עם בעלה כבשעת כניסתה לחופה. אז מה לנו כי נוסיף על דברי חכמים? נכון הדבר שיש בקבלה התייחסות אחרת לאנשים שאינם מהשורה. אנשים שרמתם גבוהה מאד אבל אנשים פשוטים אנחנו,וידוע שהרהורים על זה יכולים להביא למצבים אסורים. ["המחבר"-בעל השולחן ערוך,בוודאי ידע את כל ההמלצות לבעלי רמה רוחנית מאד גבוהה,ובכל זאת,לא הכריע כך להלכה] מבחינה זוגית-פסיכולוגית, מצב כזה רק יכול להזיק ליחסים הבין-אישיים. האישה בהריונה זקוקה לבעלה,לחיזוק לעידוד למגע [לא תמיד עד לכדי יחסי אישות. לעיתים כן לעיתים לא] ואיסורים אלו עלולים לגרום ליצירת מתח וריחוק מיותרים. שניהם בזמן ההריון, עשויים לדבר על "הפלא" החדש שאמור בעז'ה להתווסף למשפחה. לתכנן לשמוח לדבר על התינוק-פרי אהבתם-,וכל גזירה על ניתוק בינהם יכול לערער את מצב הזוגיות וההכנה שלהם להורות. כך שאנשים יראי-ה'-אנשים מהשורה- יכולים להיות רגועים ולהמשיך בשגרת חייהם על פי מה שכתוב בשולחן ערוך.הכל מתוך הקשבה האחד לשני. מתוך אהבה אחווה ורעות. יהי רצון שתוכל, בעז'ה,לשמח את אשתך ,לתמוך בה. לומר לה דברי חיזוק ועידוד אמן, בברכה והצלחה פישר רחל 0546600113 פסיכותרפיסטית ויועצת זוגית-מינית