ילד בן 13 שבורח מבית הספר

קודם כל יישר כוח על העלאת הבעיה בצורה ברורה וישירה. אני מניחה שעניין זה מתסכל בצורה זו או אחרת,אתכם ההורים. כבר בראשית דברי אומר, שלא ניתן "למגר" בעיה זו-כדבריך! זה אמור להיות תהליך שצריכים להבינו,להתבונן בו ולאט לאט לטפל,בשלבים ובסבלנות רבה. הילד --כל ילד-- רוצה להיות מחובר למסגרת כל שהיא. זה תהליך טבעי ,מולד ונורמטיבי. כנראה לילדכם לא כל כך נוח להיות במסגרות שהיה בהם, והסיבות לכך יכולות להיות מגוונות. האם דיברתם עמו על כך? שאלתם אותו, מה באמת מציק לו? כוונתי לשיחה נעימה ולא חלילה מתוך האשמה וכעס. כמו כן ,כפי שציין קודמי,האם דיברתם עם גורם מקצועי זה או אחר בבתי הספר בהם שהה? הייתי מציעה לסכום, שני דברים: האחד: להזמין את הילד לשיחה נעימה אתכם.ואכן ליצור מסגרת נעימה למפגש. לדבר אתו מלב אל לב,כך שירגיש שיכול להיפתח אליכם או אפילו רק לאחד מכם -[אתו הוא מרגיש יותר נוח לדבר.] לספר לו על דאגתכם,אהבתכם .לשמוע מה עובר עליו? ולשאול כיצד אתם יכולים לעזור לו. ושוב אני מדגישה. שיחה זו אמורה להיות ללא ביקורת,אלא רק לשמוע באמת מה עובר עליו ולהשמיע את דאגתכם. יתכן שבשיחה זו לא תגיעו למתן פתרונות מעשיים אבל כן תגיעו לקשר טוב יותר אתו,להקשבה אמיתית, כך שירגיש שיכול לספר את אשר על ליבו. הדבר השני: לפנות לגורם טיפולי בביה"ס או בקהילה,שמכיר אתכם ואותו, להתייעץ ולראות מה הוא יכול לעזור בנידון. מאחלת לכם כל טוב והצלחה בע"ה. פישר רחל פסיכותרפיסטית ויועצת זוגית משפחתית