כיצד מסייעים לילד לעמוד בכללים שנקבעו ?

בני בן ה- 10.5 הינו בן בכור במשפחה, הוא ילד פיקח, ומלא מרץ, והוא נמשך מעצם טבעו לעיסוקים מאתגרים. כשהוא חוזר מהלימודים הוא זקוק ביותר לפרוק את המתח (לא קל לו כלל לשבת בכיתה ולשנן חומר עיוני), ועל כן אנו מאפשרים לו לרדת לזמן מוקצב עם האופניים שלו לנסיעה ברחבי השכונה. הבעיה שנקלענו אליה היא שהילד לא מצליח לעמוד בהסכמים שקבענו בשיתוף עימו, והוא מתפתה פעם אחר פעם, עובר על הכללים, ומאחר לשוב הביתה. לפני שהוא יורד אני קובעת איתו את שעת החזרה, הוא מבטיח לחזור בזמן, הוא מצוייד בשעון, אני מזכירה לו את הכללים שלנו (שנקבעו עימו בעבר) - את האיזור בו אנו מרשים לו לשהות, ושאין לעלות לבתי חברים/ לחצות כבישים מסויימים וכד'. הוא יורד תוך הבטחה לעמוד בכללים (ואני חשה שהוא אכן רוצה לעמוד בהם), אך לבסוף הוא חוזר הביתה באיחור של שעה ואפילו קרוב לשעתיים! תמיד יש בפיו סיפורים על כך שבדיוק עבר אמבולנס והוא מאוד רצה לראות, ילד אחד הביא לגינה אפרוח, עברה במקום הכנסת ספר תורה וכד'... הבעיה היא שגם כאשר הגדרנו יחד תוצאות למעשיו כגון - שיום למחרת לא יוכל לרדת כלל / שהאופניים יקורקעו לכמה ימים ואף קרה שהוא הפסיד השתתפות בשמחה משפחתית וכד', בכל זאת- הוא מבין, אבל בפועל ממשיך במעשיו ומאחר. קרה גם לא פעם שהוא מאחר להגיע מהלימודים הביתה, וחוזר באיחור של שעה ויותר. אני מתרשמת שהוא לא מתכוון להכעיס או לאכזב. יתכן והוא זקוק למרחב ולחופש באופן גבוה מהממוצע. כיום אנו מאפשרים לו לשהות בחוץ כשעה וחצי, ובעניי זה דיי והותר. ההתרשמות שלי היא שצריך לחזק אצלו את המשמעת העצמית. כיצד עושים את זה בלי להיכנס לכעסים וסחרור של עונשים ?