הפן הנסתר בזוגיות- היש דבר כזה?

מאמר מספר 6:

הפעם ננסה להבין יותר לעומק את הקשר בין האיש לאישה. מדוע אישה מסוימת נמשכת לגבר מסוים ולא לאחר, גם אם לפי ההגיון יש לו נתונים אפילו יותר מוצלחים להיות בן זוגה? וכן ההיפך. גבר נמשך לאישה, ולעיתים קשה להבין מדוע.

זאת כיוון שלבחירת בני הזוג אחת את השני רובד נסתר יותר. 

נכון הדבר שהם השתמשו בכוח בחירתם, וכך ראוי לעשות. כל אחד מהם עשה את ההשתדלות הכי טובה, כדי לבחור ולהחליט שזה בן הזוג\ בת הזוג.  יחד עם זאת כנראה יש עוד מישהו "שעזר" להם לבחור, אפילו מבלי שיהיו מודעים לכך.  

איננו צריכים לקחת בחשבון את ההתערבות כביכול מלמעלה. כל אישה\ איש  צריכים כאמור להשתדל כמה שניתן בבחירת בן הזוג. כל אחד מהם אמור לבחון את הבחירה מבחינה הגיונית, מתוך יישוב הדעת, ולא מתוך תחושה מזויפת של התאהבות [אשר מחזיקה פחות או יותר רק מים]. השאר כבר לא תלוי בנו.

אנסה להסביר זאת בעזרת משל מדברי חכמינו ז"ל. הם אמרו: "קשה זווגם כקריעת ים סוף". כלומר: קשה לחבר בין בני זוג כמו שהיה קשה לקרוע את הים ביציאת מצרים.

מה באמת הקשר בין הדברים?

בקריעת ים סוף בני ישראל ניצבו על שפת הים והם קיבלו הוראה להיכנס ולעבור דרכו. לפתע התרחש נס והים נבקע לשניים, והם היו יכולים להיכנס אליו. הם הלכו  ביבשה בתוך הים.

מבואר בזוהר הקדוש שבמציאות שלנו יש שני רבדים. 

א] מציאות שהיא בבחינת ים- זו מציאות מכוסה, שאינה נגלית לעינינו.  

ב] מציאות של יבשה- שהיא בבחינת העולם הגלוי. מציאות אותה אנו מבינים, רואים ומרגישים, פחות או יותר.

יש לכך השלכה גם בנפש: העולם המכוסה-הים- זה  המימד של העל מודע. העולם הנגלה- היבשה- כוונתו למימד המודע.

החידוש של קריעת ים סוף הוא שהים הפך ליבשה ובני ישראל יכלו ללכת "ביבשה בתוך הים". ללכת ביבשה במקום של יבשה זו לא חכמה גדולה. הנס שאירע היה שהמימד הנעלם הפך להיות גלוי, הקושי שעמד בפניהם קיבל את תיקונו ובא על מקומו בשלום. הם חצו את הים וניצלו מיד המצרים שרדפו אחריהם וטבעו בים, שחזר לטבעו הרגיל וכיסה אותם.

אותו דבר קורה גם אצל שני אנשים שונים בטבעם, שני אנשים שבאים ממשפחות שונות, מרקעים שונים ועוד כל מיני הבדלים שצצים ביניהם, והם בכל זאת מתחברים. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש אותו דבר. דווקא ההכרה במציאות שלהם כשונים עשויה לקרב ביניהם, למשוך אותם להיות ביחד ולרצות לפתח זוגיות טובה ומועילה.

לכאורה נראה קשה לחבר בין שני מהויות שונות, אך חכמינו גילו לנו את הסוד של 'קריעת ים סוף' בזוגיות.

הים שלהם הפך ליבשה. הם מצליחים לראות לא רק את המציאות הגלויה- היבשה, אלא מצליחים בעזרת השם לגלות מימד נוסף בקשר ביניהם, זהו המימד הנסתר. 

לא פעם הורים או חברים יכולים לשאול בן זוג\ בת זוג: "מה מצאת בו"?  לא תמיד היא תדע לתת תשובה מדויקת. אם היא תעמיק לחשוב, היא גם עשויה לשאול שאלה זו את עצמה, וגם כאן, לא בטוח שתהיה לה תשובה ברורה. בודאי יש סיבות הגיוניות לבחירה המסוימת הזו, אך יש גם נעלם נוסף שאינו ברור דיו.

נחזור לזוג המתוק שלנו: במימד החיצוני, הגלוי, הם אכן שונים בטבעם, ברגשותיהם, הם שונים בדיבורם ובאופן חשיבתם. הם גם שונים מצד היותם זכר ונקבה. כל מין הוא 'עם' לעצמו. ובכל זאת בצד הנסתר שלהם, מגלים לנו חכמינו, במימד המכוסה הם מהות אחת. השוני ניכר ברובד הגלוי.

בזוהר מבואר גם כי הקשר בין בני זוג, לא מתחיל כאן בעולם התחתון, אלא הוא קשר נשמתי. כאשר נשמתם בעולם הרוחני הם מתהווים כנשמה אחת. אחר כך בירידתם לעולם, הם נחלקים לשני גופים נפרדים, וכאן בעולם הזה, כל אחד מהם יוצא למסע חיפוש למצוא את בן זוגו, להתחבר אליו, ולעבוד על הזוגיות, על החיבור ביניהם, על האהבה, הנתינה, ההכלה, הפירגון וכן הלאה. במימד הנסתר אחדות שלימה קיימת בין בני הזוג  והיא אינה תלויה בשום גורם חיצוני.

לימדונו חכמים, חכמי התורה וחכמי המדע, שאמנם יש רובד של התחברות של אנשים סביב אינטרס מסוים. חיבור זה קורה גם בין בני זוג. זה חיבור מותנה. ברגע שהאינטרס יתבטל, יתבטל הקשר ביניהם. כמו שנאמר: "אהבה התלויה בדבר, בטל הדבר בטלה האהבה".

בוודאי ישנו מקום לגיטימי בין בני זוג בו הם חווים את השוני ביניהם, לומדים לכבד אותו, ולמרות היותו, הם מוצאים אינטרסים משותפים.  אם הקשר עומד רק על זה, על מה אני נותנת לו ומה מקבלת וכן להיפך, קיים הפחד שאם משהו יוצא דופן יקרה, המצב ביניהם ישתנה. אם הבסיס רעוע, יש סיכוי רב שהזוגיות לא תשרוד את המשבר.

נשאלת השאלה: מדוע היה צורך להפריד ביניהם לפני שירדו לעולם?

בחומש בראשית מסופר שהבורא ברא את אדם וחווה כגוף אחד עם שני פרצופים שונים [כמו תאומים מחוברים]. לאחר מכן הבורא הפריד ביניהם. בלשון המדרש זה נקרא 'נסירה' [כמו שמנסרים עם מסור]. ההפרדה פתחה את הפתח להתקשרות אמיתית, שהרי כשהם היו מחוברים לא היתה להם אפשרות לתקשר, כי היו מחוברים מאחוריהם, כך שהעורף שלהם היה מופנה אחד לעורפו של השני.

ההפרדה  וההרחקה איפשרו יצירת קשר של פנים לפנים. כלומר מלכתחילה הם  היו מהות רוחנית אחת בעלת אחדות פנימית, אלא  שאחר כך הם נפרדו לשניים, הם נחלקו לשני גופים נפרדים, וכבר אז התקיים ביניהם סוג של הכרות.  ברובד הגלוי, קשה לחוש בזה, כי יש פירוד וכל אחד מגיע ממקום אחר, ממשפחה שונה אולי גם מעדה שונה. אך ברובד הנסתר הנשמתי השורשי, ברובד של העל- מודע ישנה אחדות [שכאמור אינה מודעת בגלוי] .

כאן בחיים האמיתיים הם פותחים במסע לגלות האחד את השניה. זה לעיתים מסע קשה לעיתים קל יותר. זה מגביר גם את הרצון למצוא האחד את השני, להתחבר ולהתאמץ כדי ליצור עד כמה שאפשר זוגיות טובה על כל מרכיביה.

נוסיף ונגלה סוד נוסף, מחכמת הקבלה:

החופה תחתיה עומדים בני הזוג מסמלת את המימד המקיף והנסתר. כאשר כלה וחתן עומדים תחת החופה ישנה השראה אלוקית של אור אלו-הי המקיף אותם מלמעלה. כל הנוכחים בוודאי חשים את חרדת הקדש הזו כשהם עומדים שם ומלווים את בני הזוג במבטים של איחולים להצלחתם. 

את האור הנסתר הזה שעומד מעליהם, מעל החופה, בני הזוג נדרשים לגלות ולחשוף במשך שנות חייהם. 

לא בכדי, הברכות הנאמרות בזמן החופה נאמרות  על כוס יין, שעליו נאמר: "נכנס יין יצא סוד" וכן: "ויין ישמח לבב אנוש". כוונת הדברים שהיין אכן משמח, ועשוי לחשוף את פנימיות האדם השמח. 

כשזוג מתחתן הרובד הגלוי  והשמח בוודאי נגלה לעין כל, והערב הזה נפלא ונהדר. אבל עיקר העבודה, עיקר המאמץ הוא לגלות ולחשוף את הקשר היותר פנימי. עבודת הגילוי באמת רק מתחילה, וזו עבודת חיים נעימה ומאתגרת.

נאחל לעצמנו ולכל הזוגות העומדים להינשא ולאלו הנשואים, שימשיכו במלאכת הזוגיות, להטיב לזולת, לשמחו ולגלות בו כמה שיותר טוב, וכמה טוב לנו ביחד.

בעזרת השם נעשה ונצליח

לפניות:

רחל פישר, 054-6600114

מייל rahelfisher@gmail.com

אתר rahelfisher.co.il