הקורונה והחיים:

מה לא כתבו על הקורונה? אבל אני לוקחת נקודה אחת-שקשורה לחיי- בתור מטפלת. משתדלת לעזור לזוגות, לחזור לחייהם, דווקא בנקודת זמן זו-זמן שקצת קפא מלכת. המטרה היא שהם ינסו לשדרג את עצמם, את הזוגיות שלהם למקום טוב יותר בעז"ה. כידוע לנו לכל עניין יש  2 פנים."רצוא ושוב". אפשר לרדת לשקוע לטבוע, אך ניתן גם לעלות.  

אז נכון שאם אכן הייתה זוגיות לא מאוזנת, שבני הזוג סבלו או אפילו אחד מהם [ כגון: יחסי תלות לא טובים, נשים או גברים מוכים, נפשית ופיזית בפן הזוגי]  לאלה, לצערי -מנסיוני,- ההסתגרות לא הטיבה עימם. מניחה שהם צריכים כבר עזרה חיצונית. אני מתכוונת כאן לזוגות נורמטיביים, שעלו על שרטון, ואולי "הביחד" הזה, הציף בעיות ישנות, לא נעימות. אז כדאי לדעת. זה בסדר, זה קורה ובהחלט נורמלי. אלא מה? כאן הנקודה החשובה: האם מתייאשים, מנפנפים בפרידה, גירושין, או מרימים ראש, ואומרים לעצמינו, זו ההזדמנות שלנו להתבונן, לבדוק מה כדאי להשאיר, מה לשנות... 

אישית אני מאמינה בכוח שלנו, להתבונן, לראות את הטוב שלנו פנימה ולהאמין שכן, אפשר לשנות. אם בצורה עצמית או בעזרת חיצונית. נכון צריך לחזק עצמינו שזה יתכן[אם בס"ה טוב לנו בקשר.]  לבדוק מה עובד לנו ובזה להמשיך. וכמובן לבדוק מה תוקע אותנו. כן לדבר על זה. טוב להוציא את הכאב החוצה, להעלות את הבעיות שהתעורר,  ואז לראות למה אנו זקוקים כזוג?  האם לשנות דבר זה או אחר? איך לשנות? כמה ? למה?

זה אמנם לא פשוט.  אם נסכם נאמר כך:

1. דבר ראשון: להכיר בבעיה. וכאמור זה בסדר שיש אותה
2. דבר שני: לדבר עליה
3. דבר שלישי: לעורר את הרצון לפעול- מוטיבציה לשנות
4. דבר רביעי: להתחיל לפעול,לגייס כוחות משאבים נצרכים ולעבוד לעבוד לעבוד.

רק טוב יכול לצאת מיזה.